ברכות לשנה יהודית-ספרדית חדשה… ועוד מילה

ספטמבר 7, 2018

shana tova.jpg

בקרוב אנו מתחילים את השנה האחרונה לחוק האזרחות הספרדית לצאצאי מגורשי ספרד. לכן, אני מאחל לכולם שנה חדשה נפלאה ועם הרבה מוטיבציה להמשיך ולהצטרף לרשימת האזרחים הדו-לאומיים החדשים. זה אפשרי וזה שווה את המאמץ. הקשר שלנו עם העולם, התרבות, המוזיקה, הספרות והאוכל הספרדי רק מתחזק בשנים האחרונות. מרכזים ללימודי יהודי ספרד וג'ודאו-איספניול החלו להופיע ברחבי אירופה ונראה שתרבות יהודי ספרד, כה עשירה ומיוחדת, חוזרת לכותרות.

תודה רבה לכל אלו אשר ליוו את האתר וממשיכים לתמוך בתרבות יהדות ספרד וכל אלו אשר עוזרים יומם וליל לקשר הנהדר עם ישראל והעם היהודי בכלל. בשנים האחרונות פגשתי אנשים פתוחים, עזים וענווים, ואני בטוח שכך יהיה גם בשנה הקרבה ובאה.

ולסיום, נשמח עם חודש תשרי במילותיו של אחד מהסופרים החשובים של יהדות ספרד יהודה אלחריזי:

ראש החדשים תשרי / בעת על טוב יפריא

וכל לב ֿ[במרום] התענוגים ימריא

והאל בראהו סוד החדשים לפרוש / ויהי להם לראש

ובו הכין האל ראש שנת היהודים / ועשה ירח למועדים

ומן החודש הזה יוודעו הימים הפסולים והכשרים

והמועדים והצומות הנזכרים

וארבעה ראשי שנים זכרו חכמינו הקדושים

כי ראשיהם תשרי זוהר הנפשים / ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים

והוא ראש לחשבונות החגים והזמנים

והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים

ויומו הראשון הוא יום זיכרון / יום כבוד ויתרון

יום יעברו בני איש לפני אל כבני מרון

זה יספוד וזה ירון / וזה ימצא רצון וזה חרון

יום יהיו ממתים מחלד מנויים / כל הכתוב לחיים

ואשר הם למוות ראויים / ימחו מספר חיים

יום יהמה כל חוטא באיד ועצבון / ובתיתו חשבון

על מעשיו יהי באש התופת לריקבון / כי אש יצאה מחשבון

ואשרי איש אשר נפשו נקייה / כי תהיה כגפן פוריה

ושולחנה מלא דשן וכוסה רויה

וזה תערב השתיים / לכל נפש הומיה

בעת הימים יקצרו / והשעות יחסרו

והיין יקרא ליצורים / ראו כי הימים קצרים / והרגעים חסרים

לכן מהרו לשתות במסיבה / כי היום קצר והמלאכה מרובה.

                                            (יהודה אלחריזי בספר תחכמוני, מהדורת יוסף יהלום ונאויה קצומטה, עמ' 169-170)


מה שהחוק לקבלת אזרחות ספרדית לא יודע על יהודים ספרדים

יוני 29, 2015

העולם היהודי ספרדי גועש בימים אלו לאחר שבשבוע שעבר ממשלת ספרד הוציאה לבסוף את החוק המתיר ליהודים ספרדים לקבל אזרחות ספרדית. בין כל הדה-אינפורמציה או הבלבול הקיים בכלי התקשורת השונים, דבר מסקרן נשאר מחוץ לשיח: האם ספרד לקחה על עצמה את העבודה הכוח להחליט מיהו יהודי ספרדי ומיהו לא?

sefarad

אם חושבים על זה, שוב היהודים מוצאים את עצמם מופרדים מהכלל, עם יכולת הבדלה משוכללת של מיהו יהודי ובאיזה סוג של יהודי מדובר. בעבר נעשה הדבר בכדי לשלח אותם מגבולות המדינה ועכשיו כדי להחזירם. עד כמה שמדובר בתיקון העוול של לפני 523 שנים, ישנו תהליך מייגע של סיווג, קטגוריזציה והנכחה של זהות אתנית, דתית, חברתית ובקרוב לאומית. אמנם לא נראה שמדובר בבעיה או בגרימת עוול לאף אדם באשר הוא, אך אין ספק שעם החוק, ספרד פתחה את הדלת לסוגיה מורכבת למדי. מי הוא יהודי ספרדי וכיצד ניתן לקבוע את זהותו האותנטית?

החוק, למשל, לא יודע שאת הספרדיות של האדם (או היהודי, תלוי בהעדפות אישיות) לא ניתן להגדיר בכזו פשטות. בייחוד היום כאשר כל כך הרבה כתבות על בעיות זהות מתעוררות בעיתונים. כמו למשל אותה אישה לבנה שבמשך שנים הרגישה וחייה כשחורה (המקרה של רייצ'ל דולזל ממש בימים אלו) או אזרחים צעירים בניו-זילנד שמזדהים כמאורים (הילידים של האי) אך אינם מדברים את השפה ואינם בדיוק בצבע חום עם שער מתולתל. "מאורי הוא רק מי שדובר מאורי" אמר פוליטיקאי מאורי בשנות העשרים של המאה הקודמת. מטרתו הייתה לקדם את לימוד שפתם אך האם כך הוא מיגר אוכלוסיה שלמה של אנשים עם זהות היברידית.

זהות היא נזילה, היא רוטטת, כמו פנדולום היא מתנועעת מצד לצד לפי כוח האינרציה בין החברה לפוליטיקה.

gerushSfaradכיצד אני מבדילים בין יהודי ספרדי צאצא ליהודי הפנינסולה הספרדית לבין שאר המאות אלפים אשר פשוט התאקלמו יפה בקהילות האלו? האם זאת אומרת שקהילות היהודים בצפון אירופה לפני גירוש ספרד לא היו יהודים ספרדים.  האם הם באמת הגיעו עם הפונים לספרד או לאזור?

"סוף סוף, -אומר שר החוץ יחד עם ראש הפדרציה של הקהילות היהודיות בספרד,- היום יש לנו קריטריון למיהו יהודי ספרדי אמיתי." אם תאושר, תחשב ליהודי ספרדי ותוכל להגיש בקשה לאזרחות ספרדית. ובכן, אנו יודעים שרק כמה אלפים יצאו נשכרים מהמעשה.

בין אם אדם מרגיש ספרדי או לא, בין אם ממשלת ספרד תאשר אותו או לא, נראה שדבר אחד בטוח, הספרדים של היום, הם כבר לא מספרד.

*אני מודה לכל אלו אשר ממשיכים לכתוב בתגובות לפוסטים את מוצאם ואת מצבם המשפחתי. בין אם מדובר בזהות, באותנטיות או באזרחות. ודבר אחד בטוח, לא ניתן שלא להודות לממשלת ספרד אשר מלהיבה אותנו לחפש, לחקור, למצוא חזרה את שורשינו האבודים והחשוב ביותר, לזכור!


הקונפליקט ממבט בספרד: לא ניתן לשתוק לעד! (אך גם לא לדבר בקול)

יולי 26, 2014

אני לא ציוני במיוחד, פטריוטי כאשר מגיעה ההזדמנות ובעניין דת… ובכן, ניתן לקרוא את ספרי ולהבין לבד. אך יש דבר שאין לי שום ספק לגביו ושום בעיה או מלכוד עם הזהות שלי… אני ישראלי!

globalהשאלה של מיהו ישראלי היא עניין אשר אמנע מלהיכנס אליו כעת אך בכל זאת ישנה חשיבות לתחושה של מיהו ישראלי המתגורר בחו"ל. על אחת כמה וכמה בזמנים כמו אלו אשר אופפים אותנו בין המלחמה בשטח למלחמה על דעת הקהל העולמי. דעת הקהל בעולמו אכן קיימת והיא אף יותר חשובה ממה שבעל האגו הישאלי הממוצע נוטה לחשוב. היום, יותר מתמיד, הגלובליזציה משפיעה על חיינו בכל ארץ, עיר ועד האדם הקטן במושב שאף שכניו לא זוכרים את שמו. שכן, אותו מושב משקיע במטעים, חלק מאותם גידולים ימכר לשוק הישראלי הזעיר וחלק גדול לייבוא. זוהי משמעות הקדמה, כלומר, תוצר הגלובליזציה. ואף יותר מזה, כיצד קורה ושטות של מנהל בנק השקעות בניו יורק יכלה לגרום למפלתן של מדינות בעלות היסטוריה מבוססת כמעט כמו הציויליזציה (יוון, ספרד, פורטוגל ואיטליה).

וכיום, ישראל שוב מנסה לחסל את מפגע הטרור באותו שטח קטן ומופקר ע"י כול, ללא זהות, ללא שליטה, ללא חינוך נאות וללא ראיה לעתיד. שוב חיסול מפגעים מאיימים ושוב העולם זועק: "ישראל, מדינת טרור!"

במשך שלושה שבועות נמנעתי מלהיכנס לשיחות בנושא עם הסביבה האירופאית בה אני גר. בימים הראשונים עיתונות ההמונים עשתה עבודה טובה בניסיונות נואשים לשמור על סטטוס קוו של אחריות הדדית. סיפורים על צבא מוסרי ועל חמאס של טרור. חשבתי שאולי הפעם יהיה שונה מפעמים קודמות, אולי הם מתחילים להבין. חבל שבמהירה התבדתי. לאיטן שוב החלו לזרום לעמודים הראשיים תמונות של גופות ילדים בזרועות אביהם, תמונות של אימהות ברעלה מייבבות וצועקות לאללה מול טנקים גדולים ומפחידים ואלפי חיילים במדים עם תתי מקלע דרוכים. כך הבנתי ששוב ישראל מפסידה את המערכה. אלפים יוצאים לרחובות בקריאה לחרם על ישראל, שלטי ענק מורמים במרכזי ערים עם דגל פלסטין מתנוסס בגאווה וקריאות גנאי ליהודים, כן, לכל היהודים.

אך הפנמתי והמשכתי, אלו שמכירים אותי נמנעים מלדבר איתי על הנושא, המכר האיראני מהאוניברסיטה לפתע שואל אותי שאלה לא קשורה אך תחושה של אי-נעימות מורגשת באויר. הפמנתי.

כל זאת, עד אשר בשובי לדירתי לפני מספר ימים, כ-20 מטרים מהבניין בו אני מתגורר מזה שנים, ראיתי חלון ראווה גדול המצהיר סולדריות עם הפלסטינאים. הפעם הנגע כבר הגיע קרוב מדי. וכך היה שמזה יומיים שאני מגיב לבלוגים, מדבר עם המרצים ועם כל מי שרק רוצה, מנסה, מסביר ועכשיו גם כותב.

Pro Palestine

ניסיתי למשוך זו כמה שרק יכולתי אך המציאות קיימת, חיה ונושמת. ישנה בעיה אשר לצערי כבר אינה ניתנת לפתירה. העולם פשוט לא אוהב יהודים! הצהרה אימתנית, מפחידה, אך השד חייב לצאת מהבקבוק ויש להביט לו ישירות בעיניים. אני רחוק מלהיות הימני הפראנויד או השמאלני יפה הנפש המפוחד אך בין אחד למשנהו העובדות הן כבר קול רוגש משל עצמן.

הטענות הן רבות, חלקן מבוססות על התנסויות בחיים במדינות שונות ואחרות על מחקרים בנושא. כמובן שזו אמירה כוללנית ונפיצה וממנה נוכל להיכנס לפרטים ברומו של עולם ולדון בהם שעות אך אספר בקצרה על ההתרשמות הספרדית.

francoבגדול, ההיסטוריה המודרנית של ספרד מוכרת לרוב, רודן חביב ושמו פרנקו אשר שלט במונרכיה קתולית עד יומו האחרון (1940-1975). היום כולם נוטים לשנוא אותו אך אין לשכוח שביום מותו רבבות יצאו לרחובות בבכי רב ופחד מעתיד לא ברור (העובדה שהוא שלט עד יומו האחרון בו הוא מת בשיבה טובה מזקנה כבר מעלה כמה שאלות). אחריו, הגיח השלטון הדמוקרטי והחופש. מאז ועד לתחילת המשבר האחרון ב-2008 השלטון היה שמאל סוציאלי בלתי מעורער. בשביל הימנים המסורתיים, השמאל שלט לכל אורך הדרך גם כאשר מפלגת הימין הגיחה בקצרה. וכך, הספרדי הממוצע נע ונד בין השמאלני האידאליסט (מבקשים זכאות לדירה, משכורת טובה, תחבורה ציבורית בחינם ועוד, כתנאי לחיים במדינה… כן, פרט קטן, כל זאת ללא הצורך בעבודה) לבין המסורתי הימני (הולך למיסה, בעל חינוך נאות, לעולם לא נפרד ממשפחתו).

בחזרה לעניינו. אם כך מיהו היהודי? כאן מתחילה הבעיה. להולכי המיסה, היהודי הוא צבוע, רמאי, רוצח ישוע, העברי שלא האמין בהגעת המשיח ונענש, תאב בצע ויותר מכל, בוגד. כמובן שאין מדובר ביהודי של ימינו, השאלה עד כמה דברים אלו ישמעו כאנטישמיות יהיו תלויים בכומר המעביר את המיסה. כך ילדים קטנים גדלים עם החזרה על מיהו יהודי (עד כמה הם מפרידים בין המודע של סיפור התנ"ך לתת מודע זה כבר סיפור אחר). אותם ילדים גדלים ויחד עם הבדיחות על היהודי, קריקטורות האף הארוך, השליטה בהון העולם, קריאות הגנאי ועוד, כך, אותם סיפורי תנ"ך הופכים במהירה למציאות. הבסיס נוצר ומכאן, הילד גדל לדיכוטומיה בין שמאלני אידאליסט או ימני עם גאווה פטריוטית דתית. אצל השמאלני, פלסטינה כבר מופיעה בצעיף אש"ף הגזעי עוד בגיל ההתבגרות. כן, צעיף אש"ף להראות לכולם שהמתבגר נלחם על החופש, קריאות וצעקות של מוות לקפיטליזם, סוף לסגר על עזה וטקסטים בפייסבוק אשר מתקבלים ישירות לאייפון בזמן שהם צועדים עם נייקי חדשות לפוארטה דל סול לשתות בירה.

אצל הימני, הכבוד לכסף ועבודה מופיע עם הלימודים ויחד עם זאת הרגשה של קרבה לישראל, בין אם מכיוון שישוע היה יהודי וישראל הובטחה ליהודים (הפן הדתי דרכו תמיד ישנו סיפור אהבה-שנאה בין היהודים לפני ואחרי מות ישוע) לבין האויב המשותף, הרי הוא הפולש המורי (הערבי). אכן, הימנים לא אוהבים מהגרים וימנים ספרדים בייחוד לא אוהבים מהגרים אשר טוענים שלהם האל האמיתי ושמו אללה.

כך היה שחויאר ברדם, השחקן האהוב, כותב מכתב ארוך לעיתון השני בגודלו בממלכה ובו הוא תוקף את הישראלים על הרג… סליחה, רצח ילדים חפים מפשע ("ילדים שהם ילדינו") וקורא לעולם להתערב ולהעניש את המדינה הציונית (הוא גם תוקף את חמאס קלות אך באמת, אילו הוא רק היה מפגין מעט ידע). ואילו בעיתונות אונליין הכמעט ולא נראת, מופיעות כתבות לעתים אשר גם מזכירות שישראל אולי לא כזאת אכזרית אחרי הכול (בין בדיחה או שתיים על יהודים).

אז מה בנוגע להתחבטויות בנושא? ניסיתי ושוב למדתי שאין טעם. בזמן שאחד מביא לשיח מידע, הוכחות, מספרים והחשוב מכול… עובדות, השני, מביא רגשות. כיצד ניתן לנהל שיח מול רגשות? איך ניתן להסביר מציאות של טילים על אזרחים, של חבורת טרוריסטים אשר אינם מעוניינים בשלום מול תמונה של ילד מת בזרועות אביו? כיצד ניתן להסביר להם שדם הילדים הוא עליהם שכן אילו תמונת ילד לא הייתה נמכרת במחיר כזה מופרז, הם לא היו ששים כל כך לשים אותם כמגן אנושי?

כיצד ניתן לשים מראה לפניהם ולהראות להם את הפנים האמיתיות של שנאת יהודים אשר מבעבעת בשורשים העמוקים ביותר של תרבותם?

הצביעות, מסתבר, צובעת כל מראה בשחור, בין אם מדובר באירופאי אשר זועק "ישראל מדינת טרור" לבין היהודי (דת של שלום) אשר קורא למוות לערבים ולהיכנס ב"אימא שלהם". שוב נראה שהצביעות לעולם תישאר!

the-man-behind-the-mask1נב.

הכותרת בהשראת לייטמוטיב מפורסם (לא לשתיקה) אשר היה בשימוש רחב בשירה פוליטית בספרד של המאה ה-17 כאשר נכתבו סאטירות רבות על דמות ראש הממשלה הרוזן דוכס אוליברס.

דוגמה למשפט בטקסט ספרדי מהמאה ה-17: "No puedo callar verdades"

("לא ניתן להשתיק אמיתות")

 


העיתונות בספרד בין חטופים, מתנחלים, מלכים ואזרחות ליהודים ספרדים

יוני 23, 2014

שבוע אחרון של יוני לפני תחילתה של חופשת הקיץ כך שאולי הגיע הזמן לסיכום אירועים קצר. המאורע שהופיע בכל הכותרות יום אחר יום היה ללא ספק ויתור המלכות של המלך חואן קרלוס לטובת בנו, יורש העצר, פליפה. אמנם ברחובות ההדים היחידים שנשמעו היו לטובת רפובליקה שלישית והזכות לבחירה. יחד עם זאת, אין ספק שלא בממשלה ולא במשפחת המלוכה ישנה כוונה לוותר על מאות שנים של מסורת ולא משנה עד כמה נושא המלכים כבר עבר מהעולם המעשי.

עניין החטופים בישראל לא סחף את הכותרות, ולמעשה, בעיתונות המקוונת הוא אף לא הגיע למעמד של כתבה עם תמונה. החטופים, או "הנעלמים" כפי שהגדירו אותם, היו בשטחים הכבושים ואינו ידוע מקום הימצאותם כיום. הכתבה המצומצמת נעלמה מיד עם תחילת המבצע הנרחב בחברון לטובת כותרות רחבות של הצבא הישראלי פושט על חברון ובתיהם של אלפי פלסטינים. ירי הנער בחברון המשיך את קו המחשבה של המגיבים והקצין אף את המתונים יותר. הפעם הכתבה, מהודרת בתמונה רחבה של גופת הנער, הופיעה במעלה דף הבית של העיתונים. הכתבות, ואיתן התגובות שלא איחרו לבוא, היו מעתה ואילך עם קו מנחה ברור ומוכר:

חוז'ה קרלוס הזכיר את הפוליטיקה הציונית באומרו שאלו הציונים שמנסים לגרש את הערבים לים ולא להיפך.

טייפת דיבר על פוליטת הבניה בהתנחלות אשר משמשת כתירוץ ובסיס חשוב לטענות על כיבוש ושליטת ישראל על אוכלוסיה אשר אינה מעוניינת להיות תחת ריבונותה. תגובה כזו בד"כ סוחפת אחריה את המגיבים אשר אינם מפסיקים בטענות על כיבוש וקולוניה אלא ממשיכים לרצח העם הפלסטיני והסבל הרב שהיהודים גורמים להם.

עבודתם היא רבה של אלו המגינים על ישראל. סייסרואדס מזכיר בתגובה לקריאות של שנאה לעם היהודי את העובדה שאלו היו הרומאים ששינו את שמה של ישראל לפלסטין כדי לנסות ולהשכיח את עם ישראל מהמפה (בסביבות 200 לספירה). בנוסף לעובדה שיהודים חיו מאז ומתמיד על אדמות אלו ובעצם ללא הקמת ישראל ב-1948 לא הייתה קמה מדינת פלסטין (העתידית, אך העניין ברור).

כמו בכל טוקבק לכתבה בעל אופי אמביוולנטי, ישנם אנשים המרגישים הזדהות עם צד כזה או אחר. בד"כ אלו מהשמאל אשר זועקים נגד הקפיטליזם, מאשימים את היהודים בשליטת ממון העולם וברצח עם. כנגד, הימניים אשר ממתינים לבואו של ישוע שאמור לחזור לארץ ישראל היהודית כפי שהייתה כאשר עזב ולכן על היהודים לנצח את המוסלמים במלחמת קודש זו. ובין קיצון כזה לאחר ישנם אלו אשר פשוט מנסים בתום לב להבין את המצב ללא כל הצלחה בניסיון של שמירה על נייטרליות (גם כן ללא הצלחה יתרה).

מדי פעם מופיעה כתבה על חוק קבלת האזרחות ליהודים ספרדים. כך היה הבוקר כאשר הופיעה כתבה בעיתון אל פאיס (הראשון בתפוצתו בממלכה), מדאיגה ומודאגת בנושא. אם בעבר הלא רחוק, כאשר לא היה ברור עניין תיקון החוק, היו תגובות חיוביות מכל מיני חובבי היסטוריה ותרבות, היום, כאשר החוק עומד בפתח (אולי ימים או שבועות בודדים לפני כניסתו לתוקף), מתחילים לגבור קולותיהם של שאר הספרדים. הכתבה מלווה בתמונה המראה מספר חרדים ספרדים מהלכים בעצלות מסביב לתמונה גדולה של הרב עובדיה יוסף. תמונה של חרדי יהודי ספרדי עב כרס עם פאות וכובע כאשר ברקע עוד כמה עשרות רבות של כמותו, היא לבטח לא נועדה כדי לשקף את המציאות של אלו שאכן יגיעו לספרד. תמונה כזו נועדה לזעזע, להפחיד, לעורר את הזנופוביה הטבועה בתוכנו. אולי ניתן להשוות זאת לכתבה על חוק שבות של פלסטינים בעיתון ידיעות אחרונות בליווי תמונה של המוני אל-קאידה מתפללים למוחמד עליו השלום. כל עם מפחד מהחלטות הממשלה אשר מתורגמות דרך העיתונות המקומית ע"י כתבים בורים המנסים לרכב על פחדם של אנשי היומיום (במקרה זה מדובר באנה קרבוחוסה, אשר כותבת בעיקר על סבלם של המוסלמים המהגרים). בכתבה ישנה השוואה (או שאלה) לחזרתם של המוסלמים אשר גם כן, כמו היהודים, גורשו מאדמת ספרד (אמנם ב-1609).

judíos_noticia_normal

התגובות לכתבה לא איחרו לבוא. בין שאלות לאפליה של היהודים לעומת המוסלמים לאלו אשר שואלים על כמה מיליונים מדובר וכיצד תהליך זה ישפיע על האבטלה הגבוהה לבין אלו אשר שואלים מיהו בכלל יהודי ספרדי (שאלה טובה).

וכך מתחיל עוד שבוע בפנינסולה האיברית עם מלך חדש, מתנחלים מזיקים, יהודים עלומים וגופות פלסטינים.


אזרחות ספרדית, עדכונים מהשטח, והפעם, על בחינות ושפות

מאי 14, 2014

ובכן, נכון להיום, הפרויקט מקדים לחוק המאשר קבלת אזרחות ספרדית ליהודים צאצאי ספרד עדיין טעון אישור פרלמנט.

Beneficios-del-derecho-a-la-asistencia-jurídica-gratuita-150x116

הידיעות האחרונות לגבי החוק לקבלת האזרחות הספרדית כפי שציינתי בראיון לתכנית בערוץ 10 הן כדלקמן:

  1. חואן בראבו, מזכיר משנה של משרד המשפטים הספרדי, אמר לאחרונה בראיון ל- BBC שישנו סיכוי גבוה שהחוק יכנס לתוקף כבר בחודש יולי השנה או לכל המאוחר בספטמבר לאחר פגרת הקיץ של הפרלמנט. את דבריו מגבות שמועות רבות מאנשים הקשורים לקהילה היהודית במדריד.
  2. בעיתון EL MUNDO כתבו לאחרונה שבאגודות היהודיות מעריכים שמדובר ב-3.5 מיליון יהודים ספרדיים והם משערים שרוב היהודים הספרדיים יבואו לספרד. הממשלה מצידה מעריכה שמדובר רק בכ-150.000 איש. כמובן שהערכת הממשלה מסתמנת להיות יותר מדויקת. כלומר על אף שמספר היהודים הספרדיים הוא במיליונים לפי ראיונות וסקרים שנעשו, מעטים הם אלו אשר באמת יעשו את הצעדים הבירוקרטיים לקבלת האזרחות.
  3. עוד בעיתון EL MUNDO התריעו על הצהרה חדשה מיום ה-22 באפריל 2014, ובה נאמר שהממשלה הוציאה תיקון חוק חדש אשר לפיו קבלת האזרחות תהיה תלויה ברמת הספרדית של המבקש. התיקון אומר שאזרחות תינתן בתנאי של מבחן שפה שיערך בצורה אלקטרונית בזמן הבקשה. התוצאות למבחן ישלחו למכון סרוונטס לבדיקה. ידיעה זו לא מפתיעה במיוחד שכן גם בפרויקט החוק לצאצאי יהדות ספרד הם מדגישים את השייכות והזהות הספרדית (לרוב ע"י שפה). לידיעה לחץ כאן

עד כאן הידיעות והחדשות בנושא.

examen-ciudadaniaהידיעה האחרונה על מבחן השפה הזכיר לי שייתכן וגם האזרחות תינתן בתנאי מבחן נוסף, הפעם על ספרד היום. לכן, לאלו הרציניים הייתי ממליץ להתחיל להתאמן, לתרגל ולחדד לא רק את המבטא הספרדי (לכל הלאטין לוברס למיניהם) אלא גם את הידע הכללי הספרדי שלכם. ייתכן מאוד ששמותיהם של המלכים הספרדיים יהיו הדבר שימנע ממכם את האזרחות הספרדית הרצויה. השאלות הן מספורט לפוליטיקה לכלכלה, תרבות וספרות וכוללות בעיקרן שמות של אנשי מפתח בנושאים האלו ותאריכים חשובים. דון חואן קרלוס הראשון דה בורבון ואישתו דונייה סופיה דה גרסיה הם המלכים המאושרים (היום מעט פחות כאשר דעת הקהל יורדת); שיטת הממשל הספרדית היא מלוכה פרלמנטרית (כן, מונח אמביוולנטי בערך כמו הדמוקרטיה היהודית בישראל); מריאנו רחוי הוא ראש הממשלה המכהן; ה-12 באוקטובר הוא יום ההיספנידד (התאריך הרשמי של גילוי אמריקה) ועוד.

prueba española ciudadanía

לאתר עם שאלות ידע כללי על ספרד הקשורות לקבלת אזרחות, לחץ כאן, או כאן.

לתשובות לידע כללי, לחץ כאן

עוד כתבות בנושא:

+ הודעה חשובה: כל הספרדים נא להתיצב חזרה בספרד לקבלת אזרחות
+ לא עוד ספרדי ללא ספרד, עדכון בנושא קבלת האזרחות הספרדית לקהילות היהודיות
+ הוצאת אזרחות ספרדית, ניסיון ראשון
+ הוצאת אזרחות ספרדית, ניסיון שני.


הוצאת אזרחות ספרדית, ניסיון שני

נובמבר 2, 2013

בעוד כשלושה שבועות נחגוג שנה להודעה המפתיעה של ממשלת ספרד בעיתונות המקומית שבה היא הכריזה על הוצאת חוק חדש לפיו כל צאצאי היהודים אשר גורשו ב-1492 יהיו זכאים לאזרחות ספרדית. כאמור, מדובר בכ-250.000-500.000 יהודים מהזרם הספרדי המתגוררים כיום בישראל, בולגריה, צרפת, טורקיה, ומדינות רבות אחרות.

ההצהרה הגיעה בעקבות פעילות ענפה של הפדרציה לקהילות היהודיות להסכמים והסדרים עם הממשלה במטרה להגדיל את הקהילה היהודית בספרד המונה כיום כ-40.000 נפשות. בחודשים לאחר ההודעה דיברתי ושמעתי רבות על אותו הסכם (ואף התראיינתי לעיתון הארץ, ראה כאן). אך יותר מכל היה צורך לענות לשאלות הרבות של עשרות ומאות ישראלים אשר כתבו לי דרך הבלוג. ישראלים אשר מעוניינים לפתוח דף חדש בספרד בין אם מסיבות של שינוי אוירה לבין סיבות אידיאולוגיות יותר של קרבה לעבר רחוק של אבותיהם. לצערי, התשובה היחידה אשר נאלצתי למסור כל פעם מחדש בסוף דבריי היתה ועדיין שיש להמתין מכיוון שהחוק עדיין לא יצא.

לאחר מספר חודשים מאותה הצהרה החלטתי לנסות ולבדוק מקרוב את אותו עניין והתחלתי לברר לגביי (גם אני זכאי מפאת שם משפחתי ועיר מוצאה). כתבתי על הניסיון הראשון בפוסט הזה. כעת הגיע הזמן לשתף את ההתקדמות בנושא.

 nacionalidad sefaradí

ובכן, בחודש אפריל כתבתי לפדרציה לקהילות היהודיות בספרד שאני מעוניין להתחיל בתהליך בידיעה שעליי להירשם אצלם כיהודי המתגורר בספרד (עם תושבות ארעית NIE). קיבלתי תשובה אדיבה ובה הם מבקשים שאקבל אישור מרב קהילה בספרד שאכן היותי יהודי ממוצא ספרדי. בחודשיים שאחרי הייתי בקשר עם מזכירת הרב במדריד (אשה אדיבה ונחמדה מאוד אשר הייתה לעזרה רבה). התהליך היה פשוט למדי (למעט בלבול בנושא בדיקת המסמכים בין אם רב הקהילה או הפדרציה). לאחר שקיבלתי תשובה חיובית ותעודה מהרב במדריד ובה הוא מאשר את היותי יהודי ספרדי, הייתי בטוח שדרך המלך נפתחה לפניי ובסופה מתנופפת בהילה זהובה אותו דרכון אירופאי מיוחל. לכן, שמח וטוב-לב שלחתי מייל עם פרטיי בליווי התעודה החדשה לפדרציה לקהילות היהודיות בספרד והמתנתי בסבלנות. הם ענו למחרת באמרם שהיתה טעות במערכת המידע ואין להם שום מידע קודם עלי (כבר שלחתי להם פרטים ובקשה לפני) והוסיפו רשימה של מסמכים אשר עליי לשלוח להם כדי להירשם. עניתי באדיבות וצירפתי את המסמכים הדרושים כדי להיות חבר בפדרציה ולהתחיל את תהליך האזרוח. המתנתי שבוע ללא תשובה ולאחר שבוע נוסף שוב כתבתי להם עם תזכורת קלה (חששתי להמתין יותר מדי שכן חודש יולי כבר הגיע ורציתי להספיק את התהליך אשר היה נראה פשוט למדי בזמנו). שוב המתנתי לאחר מספר ימים הם ענו במייל קצרצר בשאלם מה בדיוק אני צריך מהם. מה בדיוק אני צריך מהם? כמובן ששאלה זו הפתיעה אותי (בייחוד מכיוון שאני מאותם אנשים הנוהגים להזכיר בכל מייל במה מדובר למנוע בלבולים בירוקטיים (נפוצים בכל מדינה), ועניתי להם שוב שאני מעוניין להירשם לפדרציה לקהילות היהודיות כדי להתחיל תהליך לקבלת אזרחות ספרדית. שוב לא הייתה תשובה מיידית ולאחר מספר ימים קיבלתי מייל של שתי שורות ובו נאמר שהפדרציה אינה רושמת חברים חדשים (גם במייל המילים האלו היו מודגשות בקו תחתון) ויש לפנות לקהילה היהודית הקרובה אלי.

FCJE

מיותר לציין את פעירת פי בקריאת המשפט. החלטתי שאין כמו שיחה חיה והתקשרתי. לצערי לא הייתה תשובה. התקשרתי לאותה מזכירה חביבה אשר התנצלה לפני שאין היא או חבריה יודעים מה זאת אומרת או מה הבעיה ולמעשה הם אינם יודעים דבר על התאזרחות יהודים.

עד כאן התקשרותי עם אותם יהודים ספרדים אשר מרוב השתוקקות ליהודים חדשים והרחבת הקהילה אולי לא חשבו לפרטים על תהליך שרק בנובמבר שעבר היה אמור להיות כה פשוט. אכן, אולי חשוב לציין שלפי ההצהרות הראשונות הם היו אמורים להתחיל בהרשמה לפדרציה כדי לאפשר את אותם יהודים זכאים להתחיל את התהליך לפי החוק הישן (1982) שלפיו כל תושב קבע יהודי ממוצא ספרדי חבר בקהילה ובפדרציה המתגורר מעל שנתיים בספרד רשאי לבקשת אזרחות.

banderaהחלטתי לפנות ישירות למשרד הממשלתי המטפל בתושבים זרים. שם התברר לי שתושבות ארעית לא נכנסת לחישוב שנות השהייה בספרד לפני הרשאת הבקשה. לכן, עקב היותי תושב ארעי מעל לשלוש שנים בספרד רק אוכל להגיש בקשה לתושבות קבע אך כדי לקבל אזרחות מפאת היותי יהודי ספרדי אצטרך להמתין שנתיים נוספות.

ובכן, לכל אותם המעוניינים באזרחות ספרדית ואשר ממתינים כבר שנה לאותו חוק מיוחל לא נותר לומר שיש להמשיך להמתין. לפני כשנה הם הצהירו שהחוק יהיה מוכן בתוך כמה חודשים, מאז יצרתי קשר כל חודשיים שלושה כדי שאוכל לספק תשובה לקוראי הבלוג היקרים אשר עוקבים אחרי בשקיקה (כן, חלקם בשקיקה, מעט דרמה לא מזיקה לאף אחד), עד שלפני כארבעה חודשים התשובה הפכה להיות "בזמן לא ידוע".

לאלו אשר אינם יכולים להמתין, כאמור, אתה מוזמנים לבצע את התהליך לפי החוק הקודם לפיו יש לחיות בספרד שנתיים בתור אזרח קבע, להיות מוכר בקהילה כיהודי ספרדי (לא חייב להיות פיזית בקהילה שכן ישנן מעטות בספרד).

לבינתיים, קראו את הספר סטרפאדו ועד שתסיימו אולי כבר יהיה פוסט חדש: הוצאת אזרחות ספרדית, ניסיון שלישי, החוק החדש יצא. הספר, כידוע, יספק קריאה מהנה ולמידה חשובה (אשר תעזור בעת התשאול בזמן בקשת האזרחות) על התקופה בעת גירוש היהודים (לחץ כאן לתקציר וכאן להזמנה).

מצאת את הכתבה מעניינת, ודאי תתעניין בכתבות הבאות:

+ אושר החוק למתו אזרחות לצאצאי יהודי ספרד
+ המדריך למבקש האזרחות הספרדית
+ אושר חוק מקדים לקבלת אזרחות ספרדית ליהודים ממוצא ספרדי
+ אזרחות ספרדית – התנאים, עו"ד מאיה וייס-טמיר
+ הודעה חשובה: כל הספרדים נא להתיצב חזרה בספרד לקבלת אזרחות
+ לא עוד ספרדי ללא ספרד, עדכון בנושא קבלת האזרחות הספרדית לקהילות היהודיות
+ הוצאת אזרחות ספרדית, ניסיון ראשון


יהודים וביקורת החברה והספרות, סיפור אהבה

אוקטובר 15, 2013

לאחרונה שוב זכו שני יהודים בפרס נובל לכימיה, אריה ורשל ומרטין קרפלוס. כל אותם יהודים (או ממוצא או תרבות יהודית( מרגישים גאווה בשבילם ובשביל עצמם (כולל אותי כמובן), הרי מה יכול לעצבן יותר את אותו הרוב השולט של הלא יהודים בעולם אם לא לומר להם שהיהודים מחזיקים בכרבע מפרסי הנובל בעולם (אם נוריד את ההוא של השלום שלא באמת אומר יותר מאשר 'קדימה, חזק ואמץ, אנחנו איתך').

Nobel

אך הפולמיקה שעלתה מכך, של מיהו היהודי, מיהו הישראלי ומיהו בכלל מחשיב עצמו כיהודי (ואם מישהו בכלל שואל אותם מה הם חושבים) גרמה לי לחשוב על פעיל חברתי באחד המרכזים בפמפלונה, אשר טען לפניי שהיהודים היו ועדיין חשבנים ידועים, עם השפעה ניכרת בהגות האנתרופולוגית. אכן, שמעתי זאת רבות, אך ברוב המקרים, אותם אנשים (יהודים, ישראלים או שניהם יחדיו) ששתפו אותי עם הגאווה המתעוררת בתוכם, המשיכו בהיפרבוליות מטרידה שכללה את כל המדעים, רוח, חברה, מדוייקים וכו'. ולכן, דבריהם נשמעו כמו איזו מנטרה אשר מי שמוצאו לא באותו המקדש, יביט רגע קט וימשיך בדרכו ללא מהומה רבתי והתגלות.

ובכן, אותו פעיל ספרדי הוא אדם לא צעיר אך בשנותיו הטובות, נוצרי טוב אך פתוח לכל מני שגננות תאיסטיות, אדם אוטודידקטי וסקרן. אדם אשר יודע לשאול את השאלות הנכונות וגם מודע למתרחש סביבו. אף על פי שאני היהודי הראשון שהוא מכיר (אין בפמפלונה יהודים, לפחות עד כמה שידוע לי), הוא היה מעורה במתרחש בהבנה מפתיעה וחסרת דעות אנטי ישראליות (כל כך נפוצות בספרד).

וכך, הוא ציין, ישנו כמובן, מקדים יהודי לנושא האנטרופולי, הרי מה אם הוא לא נולד דרך הביקורת של אדם על עצמו והחברה בה הוא מתגורר. היהודים, כידוע, חיו בחברות בתוכן הם תמיד הרגישו מנודים, בין אם באשמת החברה המארחת (כמו ספרד, פורטוגל, איטליה, גרמניה והרשימה עוד ארוכה) לבין אם לפי חיי הקהילה הסגורה בה הם חיים (רלוונטי בימינו במדינות השונות). לכן, בתור זהות היברידית של שייכות וזרות ניתן לחשוב שהם לא הרגישו כאחד עם החברה מסביבם. אם נוסיף לתערובת את המקובלות לידע והחינוך האשכנזי הנוקשה כך יצא שאותם יהודים אשר בנוסף לאותה זהות אמביוולנטית היו רבים ומשכילים אשר החלו לבקר את החברה מסביבם תוך שימוש במושגים חדשים.

ואז המשכנו לעובדה המעניינת שרבים היו, בין אותם חשבנים מוכרים, בין אותם יהודים חכמים אשר כלל לא ראו עצמם כיהודים. הם התרחקו מהדת ומהמסורת היהודית ולעתים רבות אף מהקהילה. למעשה, חשבנו יחדיו, זו אחת הסיבות להצלחתם. ע"י הזרות הכפולה הם הגיעו לשאול את עצמם את אותה שאלה חמקמקה של 'מי אני?' ו'מי אלו אשר מסביבי?'. ישנה סבירות גבוהה שישנו קשר הדוק בין יהדותם לשעבר להצלחתם אך זאת לאחר שהועלו הסוגיות הנכונות.

Sigmund Freudניתן לומר שרבים יכולים לשמש כדוגמה נכבדה לתרומה כה גדולה לידע האוניברסלי. החל משפינוזה, מארקס, פרויד ועד התקופה המודרנית: הגרמנים וורטהיימר, הורקהיימר, הוסרל (התנצר), אופנהיימר, ספיר ; בצרפת לוי שטראוס, דרידה (יהודי ספרדי), דורקמיים, לבינס; באוקספורד, אנגליה בתחילת המאה ה-20 עם קבוצה של יהודים מומרים והרשימה עוד ארוכה.

לכן, נותרנו עם נקודה למחשבה, האם אותם מוחות רמי מעלה הם תוצר יהודי, סביבה נוצרית (עד הישראלי האחרון שזכה בנובל כבר חי בשלווה כ-40 שנה בארה"ב)? האם רובם בכלל מרגישים שייכות לאותו עם נבחר (יותר מאשר עבר רחוק עם המאכלים האשכנזים של אמא)? דבר אחד בטוח, אין צירופי מקרים.


%d בלוגרים אהבו את זה: