דניאל לוי דה באריוס ושירת היהודים המומרים באמסטרדם

ינואר 24, 2020

ההיסטוריה של היהודים המומרים ידועה ועליה כתובים הרבה מאוד מאמרים ומחקרים. ובכל זאת, ישנם פרקים קטנים בהיסטוריה שככל שאנו יודעים עליהם יותר כך הם מרגשים אותנו יותר. בטקסט הזה אנו נכיר בקצרה את סיפורו של מיגל דה בריוס, או כפי שהוא היה מוכר בשמו היהודי לאחר שהוא מצא את יהדותו, דניאל לוי. סיפורו יכול להוות בסיס לדרמה שייקספירית ועדיין להשאיר מקום לטלנובלה קולומביאנית. סיפור פרדיגמטי למוטיב אשר חזר על עצמו אינסוף פעמים באותם זמנים עם סיפורי זהות, מקום והשאלה הגדולה מכולן של מי אני והיכן ביתי.

Barrios.png
דיוקן זה שהוא חלק מציור של רמברנט, הכלה היהודית, הוא ככל הנראה של דניאל לוי

דניאל לוי דה באריוס נולד בשנת 1635 כמיגל דה באריוס למשפחה נוצרית ממוצא יהודי, כלומר משפחה של מומרים (מאראנוס) אשר המירו את דתם בכוח עוד בפורטוגל של 1496 ועם השנים מצאו עצמם חזרה בספרד. הוא נולד במונטילה, אנדלוסיה, עיר שנמצאת בדרום ספרד, בין קורדובה ללוסנה. לאחר הוצאתו להורג של קרוב משפחה, מרקו דה אלמיידה ברנאל, בהיותו נוצרי מתייהד (או קריפטו-יהודי כלומר יהודי בסתר), בשנת 1655 החליטו משפחת באריוס, ומיגל לנסוע מזרחה. עבור מיגל שחונך כנוצרי, החיים ישתנו לנצח. לאחר שנאלץ לברוח ממולדתו, נסע לראשונה לניס שבצרפת, שם החל את תהליך החזרה שלו ליהדות בעזרת דודתו. לא עבר זמן רב והוא עבר להתגורר בקהילה היהודית בליבורנו, איטליה, היכן שהוא גם נימול כחבר הקהילה היהודית ספרדית. בליבורנו הייתה קהילה גדולה של יהודים שהגיעו מספרד לאחר הגירוש ב 1492 כך שמומרים רבים מצאו את דרכם לשם בין היתר בגלל השפה והמנהגים המשותפים.

בהיותו בליבורנו, מיגל שכבר שינה את שמו לדניאל, התחתן עם דבורה והשניים עזבו יחד עם כ -150 מהגרים יהודים לנסות את מזלם בעולם החדש, הרי היא יבשת אמריקה. לרוע המזל, רגע לפני שהאוניה הגיעה לאיי טרינידד וטובגו, הספינה נקלעה לקשיים בסערה קשה ושקעה למצולות הים ביחד עם דבורה. זמן קצר לאחר שדניאל איבד את אשתו, הוא החליט שהרפתקאותיו בעולם החדש הסתיימו עם מות אשתו הוא הפליג חזרה לאירופה, אך הפעם להולנד. לפי הרישומים, דניאל לוי, שחזר לשמו המקורי, מיגל דה באריוס, החל את תפקידו כקפטן של חטיבת הפרשים של בית הדין הספרדי בבריסל בשנת 1662. יחד עם זאת, הוא לא ויתר על זהותו היהודית והחל לקיים חיים כפולים כנוצרי בבריסל וכיהודי באמסטרדם. זמן קצר לאחר הגעתו לבריסל ואמסטרדם הוא נישא לאביגיל דה פינה, ככל הנראה, בת למשפחת פינה המפורסמת שהיו סוחרים עשירים שהתגוררו בעבר בספרד כחלק מהבנקאים הפורטוגזים תחת שלטונו של הרוזן דוכס אוליברס.

וכך היה שבמשך 12 שנה חיו מיגל / דניאל לוי דה באריוס חיים אידיאולוגיים כפולים, נוצרי ספרדי בבריסל ויהודי באמסטרדם. כל זאת עד אשר דניאל נאלץ להחליט (ככל הנראה בגלל לחץ מצד הקהילה היהודית) והוא עבר באופן סופי לאמסטרדם. העתיד יראה שדניאל לוי נטר טינה לקהילה היהודית שגרמה לו לעזוב את עבודתו ללא הבטחת עתיד טוב למשפחתו. ואמנם מצד שני, דניאל החל במקביל את אמונותיו המשיחיות שהיו מאוד מקובלות באותה תקופה. לפי שולברג ויום טוב אסיס, הוא אף הגיע להיות חסיד של שבתאי צבי, משיח השקר המפורסם. אותו שבתאי צבי (המשיח מאיזמיר אשר הכריז על עצמו "משיח ציון").

רק לאחר התערבות אשתו והרב הספרדי המקומי, דניאל ניסה להשתלב גם בחיי הקהילה הענפים. ואמנם, בהיותו משורר, לא היו לו הכישורים המסחריים שהיו כה באופנה בקרב האוכלוסייה היהודית באמסטרדם. לכן הוא ניסה לחיות על עטו. ניתן לחלק את עבודתו הספרותית לשתי תקופות מרכזיות: לפני ואחרי שנת 1674. בעיקר מכיוון שבזמן שבילה בין בריסל לאמסטרדם, כתיבתו הספרותית הצטמצמה בין הקתולית הספרדית הקלאסית עם התייחסויות ברורות והשראות בולטות של סופרי תור הזהב הספרדי (בפרט דון לואיס דה גונגורה), ויצירה עם סממנים יהודיים בולטים באמסטרדם.

באריוס תמיד שמר על ספרדית כשפת השימוש היומיומית שלו, דבר שבאמסטרדם לא היווה בעיה מכיוון שהיהודים מהזרם הספרדי פורטוגלי דיברו ג'ודאו-איספניול (או לאדינו). חיי היומיום היו לדניאל לוי כמו להרבה כמותו סוג של היברידיות תרבותית, מעין הכלאה בין התרבות הסביבתית (הולנדית אשכנזית) לבין הספרדית פורטוגלית. תופעה זו הייתה ידועה בשם Marranismo. היחס של הקהילה לאותו משורר אנדלוסי הייתה אמביוולנטית, בזהירות, בין הערצה לחשש של הגזמה, אך יחד עם זאת הוא מונה לתפקיד המשורר הקהילתי. החששות נבעו בעיקר מהערצתו של לוי לשירת אהבה ספרדית המלאה בדמויות מיתולוגיות, קתוליות או שבחים לדמויות ספרדיות. לעתים אף הוא כתב שירה שהייתה יכולה להיראות כ

ספקולציה דתית או שירה גסה עם אידיאולוגיה משיחית ביחסים מתמידים עם העולם החיצוני הלא יהודי. באופן כללי, דניאל לוי דה באריוס חש קושי כלשהו בשילוב עצמו לחלוטין, דבר שמתגלה בספרותו בנוכחות הרצון החופשי.

Portada, Piratas de América.jpg

כתביו של דניאל לוי חשובים וחלקם החלו בשנים האחרונות להיות נושא מחקר מעניין. הרי אילו עוד משוררים הציגו לנו מקבץ כל מעניין של שירה בסגנון גונגורה כפלור דה אפולו (פרח אפולו, בריסל, 1665) ובהמשך שירה דתית כמו אסטרלה דה ג'ייקוב על פלורס דה ליס (אמסטרדם, 1686). ואפילו שירה בספר על פיראטים, שודדי אמריקה (תרגום לספרדית, 1681). כך, דניאל דה באריוס חשף כשרונות מרתקים כקפטן, משורר, היסטוריון, גיאוגרף, קרטוגרף ואינטלקטואל אנדלוסי אוטנטי.


פיוט ספרדי לכיפור

אוקטובר 15, 2019

לעתים קשה לחשוב על העבר בגלל המרחק הכרונולוגי, השוני בתרבויות ויותר מכל, ההרגשה שהמרחק הכרונולוגי הופך אותנו לאנשים שונים עם הבנות וראיות שונות לגבי החיים. אך האם זה באמת כך? באופן אישי הייתי אומר שלמרות שהתפאורה שונה (יותר חומר, יותר ידע ובטח שיותר אנשים), הגרעין עצמו הוא לא השתנה יותר מדי. כך היה שביום הכיפורים האחרון, בזמן שצמנו, ביקשנו מחילה וסלחנו, היו דקות מעטות למחשבה על השפעת יהודי ספרד על תפילת יום הכיפורים. נתחיל בחשובה ביותר, התפילה הפותחת את תפילה נעילה "אל נורא עלילה". בסידור האיטלייאני מנחם עמנואל הרטום, לשעבר רבי קהילת טורינו המפורסמת, כתב במפורשות שהפיוט הגיע למנהג האיטלקי דרך הספרדי ככל הנראה בגלל המוזיקה הפופולרית של השירה בתפילה. אין ספק שהמוזיקליות בין הנוסח הספרדי והאיטלייאני היא שונה, כל אחת ויתרונותיה אך באופן כולל ובלי כישורי ניתוח של מוזיקולוג ניתן לומר שהנוסח הספרדי יותר קליט ואף משלב יותר את הקהל בשירה עם החזן.

מה שבטוח הוא שמחבר הפיוט הוא לא אחר מאשר משה אבן עזרא, משורר, לשונאי, פילוסוף, סופר וכמו הרבה מוחות דגולים בזמנו, איש אשכולות מגרנדה, דרום ספרד (לערך 1060-1138). אמנם משה אבן עזרא נולד וגדל בגרנדה, הוא בילה את רוב שנות חייו דווקא במקומות אחרים. עוד בזמן שהוא היה ילד התרחשה ההתקוממות 

משה אבן עזרא - שירים

דמות של מי שהיה יכול להיות משה אבן עזרא

העממית נגד היהודים (1066). הייתה זו נקודה שחורה משחור בשנים הרבות של הרב-תרבויות המפורסמת שכביכול הייתה באזור דרום ספרד. השירה והפיוטים של משה אבן עזרא החלו להיות מפורסמים אפילו בקבוצות של משוררים יהודיים חשובים אחרים, אולי החשוב מכולם היה יהודה הלוי. חייו של משה אבן עזרא הם ללא ספק חיים המדמים באופן נפלא את הקושי בחיי היהודים, ולא רק באותה תקופה. בין הידע והכישרון הרב של המשכילים בקהילה לפרעות של האוכלוסייה המקומית ויותר מכול הצורך האישי בלהביע דברים בכתב ביחד עם הצורך החברתי לנוע, להגר, לחפש מקום בו ניתן יהיה לחיות חיים עם זהות יהודית בצורה הטובה ביותר.

על משה אבן עזרא, שירתו וחייו יש ספרים רבים ובקרוב אעלה פוסט בבלוג רק על נושא זה. בינתיים, נגלה אי אילו עוד סופרים ומשוררים מיהדות ספרד מופיעים בפיוטי הסליחות של תפילת יום הכיפורים. הפיוטים המרגשים אשר מופיעים כסליחות היו של משוררים מעט פחות מפורסמים אך לא פחות מוצלחים. הנה הרשימה של חמשת הסליחות:

הסליחה הראשונה בתפילת יום הכיפורים נכתבה ע"י דויד אבן (ד"א יש לזכור שמבטאים זאת איבן IBN ולא אבן EVEN) באקודה (או פאקודה, שמו נכתב בשתי האופציות הללו).  דויד חיי בספרד במחצית הראשונה של המאה ה-12.

הסליחה השנייה נכתבה ע"י יוסף בן יצחק אביטור, גם הוא יליד ספרד, אמנם טרום תור הזהב היהודי, במאה העשירית.

את הסליחה השלישית אנו חייבים לפרי עטו של יצחק קנזי אשר חיי בבגדד במאה ה-12. אסור לשכוח שלמרות המרחק הרב בין ספרד' לבגדד, הקשרים ביניהם ביו חזקים יחסית שכן שליט העולם המוסלמי שהשתרע גם באזורים הדרומיים של חצי האי האיברי ישב בבגדד.

הסליחה הרביעית נכתבה ע"י בנימין בן אברהם מהמאה ה-14. הוא היה ממשפחה ממוצא רומי, משפחת ענבים (מנסי).

הסליחה החמישית היא מפרי עטו של יצחק בן יהודה אבן גיאת. יצחק נולד בשנת 1030 בלוסנה (או לוצנה) בדרום ספרד ונפטר בשנת 1089 מה שהופך אותו למעט מבוגר יותר ממשה אבן עזרא, אשר כאמור היה בלוסנה במשך חייו. יש לזכור שבלוסנה בזמנו היה מרכז התרבות הרבנית והשפה היהודית מהגדולים בעולם היהודי.

את הנכס הפיוטי הזה של יהדות ספרד לא היה ניתן להנציח בצורה יותר יפה ואצילית מזו של אחת התפילות החשובות ביותר לעם היהודי.


אזרחות כפולה, אחריות כפולה

מרץ 10, 2019

אז מה? חשבתם לקבל את האזרחות ובזה הסתיימו המטלות? ובכן, לאלו אשר רוצים להנות מכל התנאים אשר האזרחות החדשה מכילה בתוכה, עם היכולת מגיעה גם האחריות.

כמה פעמים יכול אדם להצביע בשתי דמוקרטיות חשובות בחודש אחד?

בסוג של מקריות קוסמית מעניינת ישראלים שקיבלו לאחרונה אזרחות ספרדית יוכל להצביע ב09.04 בישראל ומעט מאוחר יותר ביום ראשון ה 28.04 בספרד.

בשני המקרים מדובר בבחירות מוקדמות שנקבעו לאחר שראש הממשלה בישראל (בנימין נתניהו) ועמיתו הספרדי פדרו סאנצ'ס החליטו לפרק את הממשלה מפאת בעיית רוב שולט (ובעיות נלוות שונות, כל אחד ומשנתו הבעייתית). למרות צירוף המקרים בשתי המדינות המצב הוא כמובן שונה למדי.

במקרה הספרדי, פדרו סאנצ'ס לא נבחר בצורה דמוקרטית ע"י העם. הסיבה היא פשוטה, לא מדובר בהבזק של חזרה לדיקטטורה ספרדית אלא הפרלמנט הספרדי הצביע אי-אמון בנשיא הקודם, מריאנו רחוי. לאחר הדחת האדמיניסטרטיבי האולטימטיבי (תמיד צחקו על רחוי שהוא ביורוקרט בדמו וזו אכן העבודה אליה הוא חזר לאחר היותו נשיא), הפרלמנט הצביע רוב לטובת סאנצ'ס. כך הממשלה הספרדית עברה ממפלגת ממשל מהימין המתון לשמאל המתון, מ-PP ל-PSOE. מאז, נראה היה שפדרו סאנצ'ס היה במשא ומתן קודם כל להפגין יכולת מנהיגות לאחד את העם, או יותר נכון לאחד את המפלגות המרכזיות, לאחר שהעם איבד אמון בממשלה. אחת הסיבות להצבעת האי-אמון בנשיא הקודם, או למעשה הסיבה החשובה ביותר, היא השחיתות. מפלגת השילטון ובמיוחד נשיא ספרד דאז, מריאנו רחוי, הייתה רוויה בהליכים משמעתיים של חקירות שחיתות כאלה ואחרות, בעיקרן אי סדרים בכספי המפלגה ומימון הקמפיינים הפוליטיים.

Pedro Sánchez (PSOE), Pablo Casado (PP), Albert Rivera (Ciudadanos), Pablo Iglesias (Podemos) y Santiago Abascal​ (Vox).

 

 

אז כן, אולי אחרי הכול ישנם הרבה דברים אשר מחברים את הפוליטיקה או את המאבקים הפוליטיים-חברתיים בין ישראל וספרד…. אך השאלה אותה חוזרים ושואלים כיום בשתי המדינות: מה זאת דמוקרטיה?

האם מאות אלפי אנשים אשר מסכימים על נושאים חשובים ואמיצים כמו נושאים חברתיים, יוקר המחייה, סיום השחיתות ו"דמוקרטיה" של חברים במפלגות. זאת בעייה שגם היום, 8 שנים לאחר ה M15 (או החמישה עשר במרץ, יום שבוא מאות אלפים יצאו לכבוש את הרחובות בזעקות לצדק חברתי) ממשיכה בשיאה. בארצנו הקטנה היינו צריכים להמתין לקיץ של אותה שנה (2011) כדי שאלפים יצאו עם אוהלים למרחב הציבורי העירוני. האם זו דמוקרטיה שמאות אלפי אנשים יוצאים בדרישת סרק (כפי שנראה בדיעבד) לא נחשבים לעומת מאות אלפי האנשים שאח"כ מצביעים מפאת היותם פוחדים מהאחר? בספרד מפלגת ימין קיצונית שעד לפני כשנה לא עברה את אחוז החסימה, היום נראית כאחת המפלגות שאולי יכריעו את הבחירות. זוהי מפלגת VOX שעל סדר יומה ישנה רשימה שכוללת הוצאת נישואי הומואים מחוץ לחוק, סגירת גבולות ומסגדים בנוסף לעזרה לעסקים קטנים והחמרת ענישה לפוליטיקאים מושחתים. הבעיה כמובן היא בהתבטאויות של כמה מחבריה, שאומרים שאין כזה דבר אלימות נגד נשים והדת הקתולית היא היחידה הנכונה ויש לפעול לפיה. אחסוך פה השוואות עם מה שקורה עם מפלגות הימין הקיצוניות בארץ אך אין ספק שמה ששולט היום בדמוקרטיה הוא השיח לאדם העובד, אותו אחת ואותה אחת שכל היום עסוקים בעבודה רצופה ובתשלומי חשבונות, אותם אנשים שאין להם זמן ללמוד לפרטים מי הם אותם זאבים לבושים כיפים ואמיצים עם ספרים רבים להם מפורסמים ע"י סופרי צללים בקשיים. מהי דמורקטיה? שאלה טובה ששואלים במדינות הרודנות המודרנית כאשר הם רואים את המערב מתפתל לצלילי הכספים של חברות הענק במימון יחידים ישירות לכיסא המלכות.

נצביע ונראה!

אזרחים ספרדיים הרשומים בפנקס הבוחרים זכאים להצביע בבתי הספר נוכחות אישית, בסניפי הדואר (אישית או ע"י מיופה כוחם באישור נוטריוני), או בחו"ל. הרישום נפתח לפני כיומיים וישאר זמין עד ל -10 באפריל. אחריו תישלח איגרת מידע לבית הבוחר הטרי. הבחירות בספרד הן לקונגרס (מעטפה צבע לבן) ולסנאט (מעטפה צבע ספיה/חום בהיר).

למידע בספרדית על ההצבעה בספרד: https://sede.ine.gob.es/ss/Satellite?c=Page&cid=1254734719723&pagename=SedeElectronica%2FSELayout&lang=es_ES

בהצלחה!!


יתרונות וחסרונות לחיים פורטוגלים לעומת מקבילם הספרדיים

פברואר 11, 2019

יותר ויותר כתבות נקראו לאחרונה על ישראלים ששוהים או מתכננים לשהות מחוץ למדינת ישראל הטובה והיפה וכמובן ביחד עם עשרות אלפי הישראלים שמצאו עצמם בברלין או בסן-פרנסיסקו, גם בעלי הדרכונים החדשים החלו לעשות דרכם לחצי האי האיברי.

ובכן מספר מילים על החיים באותו חצי האי. בין אם אתם אזרחים חדשים של ספרד או של פורטוגל, המציאות בשתי המדינות האלו היא מעניינת. כידוע, הדרכון הפורטוגלי הוא הקל יותר מבין השניים שכן אין צורך במבחן שפה ובמבחן חוקה ותרבות, הדרכון הספרדי הופך אתכם לאזרחים אשר זכאים למגוון רחב יותר של מקומות וכלכלה חזקה יותר. אך מה לגבי חיי היומיום?

כללי

בסקר על אושר בחיים במדינה שערך מכון גלופ יוצא שספרד ממוקמת במקום טוב מעט אחרי צרפת, עם ניקוד של 6.403 בין טייוואן לקטאר. פורטוגל לעומת זאת, עם ניקוד של 5.195 התמקמה לה בין לבנון ובוסניה. מקומה בסקרים הוא לא מבטיח במיוחד ומשקף באופן כללי את רמת שביעות הרצון של התושבים.

מידע זה לא מפתיע בייחוד לאחר שאלו שהיו בפורטוגל ראו את הכמות הגדולה יחסית של חסרי בית או קבצנים אשר עוברים בבתי הקפה ומבקשים עזרה, או את החמימות של האנשים שיוצרת תחושה של כפר נעים. בשני המקרים ניכרת התחושה של מצוקה קלה או של סולידריות של קשי-יום. לעומת זאת בספרד, למרות תלונות של תושבים על המצב הפוליטי או הכלכלי, בסה"כ נראה שאנשים נהנים מחיים טובים. הרי לא סתם הם מקום שני בעולם בתוחלת החיים (אחרי יפן) בדרכה להיות הראשונה.

בשתי המדינות האוכל הוא דיי מונוטוני, במיוחד ליורדים מהארץ היכן שהמבחר הוא דבר שבשגרה. כמובן, רוב המקומות רחוקים מכשרות ולכן לשומרים יהיה קשה לחיות מחוץ להישג ידן של הקהילות היהודיות.

ציבור

החמימות של המקומיים והרצון לעזור הם מה שילוו את דרכו של כל אחד שמגיע לפורטוגל. בין הסימטאות לרחובות, בין אם זה בבית הקפה או בשיחה ארעית, נדמה שתמיד יש להם זמן אליך. לעומת זאת ספרד הקוסמופוליטית, בעיקר ערים כמו מדריד וברצלונה, הפכו למעט פחות חמימות לתיירים, בעיקר בגלל המספר הרב של אלו האחרונים אשר מתסובבים בה כל שנה. כמובן שבערים היותר קטנות כמו פמפלונה, בורגוס, קורדובה יהיו אלו אשר ילכו איתך עד היעד כדי לוודא שאכן מצאת את שלך.

שפה

הבדלי השפה כבר נראים בארץ עם מספר רב של דוברי ספרדית והרבה פחות של הפורטוגלית. ספרדית היא קלה הרבה יותר ללמידה שכן היא שפה פונטית וכפי שהיא כתובה כך היא נקראת. הפורטוגלית מעט יותר מאתגרת מהבחינה הזו אך היא מתגנת בצורה מיוחדת ומקסימה.

ביטחון

ניתן לומר בכלליות ששתי המדינות בטוחות למדי. למעט אזורי פריפריה של הערים הגדולות אין בעיה להתסובב בכל שעות היום והלילה כולל את שעות הבוקר המוקדמות. יחד עם זאת יש להיזהר מכייסי רחוב אשר נמצאים בכל פינה במדריד, בברצלונה ולא מעטים גם בליסבון ובפורטו. גם במדריד וגם בפורטו חוויתי על בשרי את הכייסים, למזלי, בשני המקרים תפסתי אותם בזמן המעשה והנושא הסתיים בנזיפה בכייסות (אם צוענית ובתה במדריד) ובכייס (ילד מתבגר בפורטו) וכל זה ע"י השוטר שהיה באיזור שפשוט אמר להם ללכת. בשנים האחרונות התגברו גנבות התיקים מקטנוע זריז אך באופן כללי לא מדובר בסכנה לחיים וזה קורה במקומות מאוד מסויימים.

סל קניות

מהכמות הגדולה של היתרונות שיש בחיים בחצי האי האיברי, נושא הקניות ובכלל החיים בסביבה שהכול בהישג יד, הוא מהמודגשים יותר (ובצדק). מי לא חולם שעם משכורת פשוטה יהיה ניתן לקנות כמעט כל מה שעולה על רוחו בין אם זה אוכל, ביגוד, רהיטים, סתם התפנקויות וכו'. בעיקר בנושא מרכזי הקניות שכיום ישנן רשתות כמו פרימרט, זארה, לידל עם ביגוד ואוכל זולים ביותר. בנוסף, פעמיים בשנה ישנם מבצעי חיסול במשך חודשיים על פעם (ינואר-פברואר ויולי-אוגוסט). ניתן לצאת לבירה וטאפאס ב1.5 אירו (6.5 ₪) בדרום או מעט יותר בצפון ספרד ובפורטוגל. בדרום הטאפאס יכול להיות גם המבוגר טעים או צלחת של אוכל טעים.

כלכלה

וכמובן לא ניתן לדבר על סל קניות ללא שיחה קלילה וכללית על כלכלה. דווקא פה יש שוני דיי גדול מהסיבה הפשוטה שבספרד יש יותר מסחר, תעשייה, יזמות וכמובן חומרי גלם. בספרד המשכורת הממוצעת גבוהה יותר מפורטוגל. לפי השוואות באתרי סקרים מדובר בהבדל בין כ 800אירו וכ-1250אירו לטובת ספרד. לכן יש לקחת בחשבון שבפורטוגל יהיה קשה יותר להשתקע ולהתחיל עסק. בעקבות אותם הבדלים במשכורות, סקרים מסויימים מראים עד 47% יותר של כוח קנייה בספרד.

לגבי מסחר ותעשייה, שמעתי על ישראלים שקיבלו באופן חיובי את העובדה שחצי האי מתנהל מעט בארכאיות והם רואים זאת כהזדמנות ליזמות. מניסיוני הייתי ממליץ להיזהר אם חשיבה כזו. נכון שמקום ללא מבחר רב של גיוון מספק הרגשה של אפשרויות אך יש סיבה שבגללה הגיוון הוא מוגבל והיא שיש פחות התרגשות מהחדש, מהשונה. למרות שהשיח המקומי ינסה לומר אחרת אך הרצונות והמציאות אינן אחד הוא. והמציאות היא שרוב הכלכלה בשתי המדינות בנויה על בין 60-70% של עבודות ממשלתיות.

יחד עם זאת, מיליוני התיירים שמגיעים מרחיבים את האופקים אך יש לקחת בחשבון שבהרבה ערים ישנו ניסיון של קבוצות ועמותות להגביל בחוקים חדשים מסחרים ושירותים לתיירים. מלחמה מוכרת היא בדירות להשכרה שכמו במקומות רבים בעולם השתלטו על מרכזי הערים.

נדל"ן

ובכן, אמרנו דירות להשכרה (דוגמת אירביאנבי) אמרנו נדל"ן. כל אירופה נהנית כיום ממחירי דירות נמוכים. כיום בספרד ובפורטוגל חלה עלייה קלה בדירות המרכז. זהו יתרון חזק מאוד שיש בחיים באירופה בכלל ודרום אירופה בפרט (ספרד, פורטוגל, איטליה, יוון וכו'). במחיר של 40.000-80.000 אירו ניתן לרכוש דירה חביבה למדי בגודל סביר. המחירים במרכז הם דיי דומים בין שתי המדינות אך הפריפריה והכפרים בפורטוגל מעט זולים יותר מאשר בספרד (אמנם לא בצורה משמעותית).

 

לסיכום, אין ספק שיש למה לצפות במעבר מהלוונטיני לאיברי. לישראלים עם מנטליות של עשייה ואנרגיה ביקורתית של שיפור תמידי וחדשנות חוצפתית האיבריה אולי תתגלה כאכזבה לטווח הארוך, אך לאלו אשר מחפשים חיים איכותיים בתחומים רבים של החיים עם ביטחון חברתי וכלכלי ומרחבים מלאי אנשים חמים, אין ספק שארץ הארנבים היא בשבילם. למה ארנבים, כי בעבר, חצי האי נקרא היספנייה ולפי מספר מקורות, היספנייה משמעותה ארץ הארנבים.


ברכות לשנה יהודית-ספרדית חדשה… ועוד מילה

ספטמבר 7, 2018

shana tova.jpg

בקרוב אנו מתחילים את השנה האחרונה לחוק האזרחות הספרדית לצאצאי מגורשי ספרד. לכן, אני מאחל לכולם שנה חדשה נפלאה ועם הרבה מוטיבציה להמשיך ולהצטרף לרשימת האזרחים הדו-לאומיים החדשים. זה אפשרי וזה שווה את המאמץ. הקשר שלנו עם העולם, התרבות, המוזיקה, הספרות והאוכל הספרדי רק מתחזק בשנים האחרונות. מרכזים ללימודי יהודי ספרד וג'ודאו-איספניול החלו להופיע ברחבי אירופה ונראה שתרבות יהודי ספרד, כה עשירה ומיוחדת, חוזרת לכותרות.

תודה רבה לכל אלו אשר ליוו את האתר וממשיכים לתמוך בתרבות יהדות ספרד וכל אלו אשר עוזרים יומם וליל לקשר הנהדר עם ישראל והעם היהודי בכלל. בשנים האחרונות פגשתי אנשים פתוחים, עזים וענווים, ואני בטוח שכך יהיה גם בשנה הקרבה ובאה.

ולסיום, נשמח עם חודש תשרי במילותיו של אחד מהסופרים החשובים של יהדות ספרד יהודה אלחריזי:

ראש החדשים תשרי / בעת על טוב יפריא

וכל לב ֿ[במרום] התענוגים ימריא

והאל בראהו סוד החדשים לפרוש / ויהי להם לראש

ובו הכין האל ראש שנת היהודים / ועשה ירח למועדים

ומן החודש הזה יוודעו הימים הפסולים והכשרים

והמועדים והצומות הנזכרים

וארבעה ראשי שנים זכרו חכמינו הקדושים

כי ראשיהם תשרי זוהר הנפשים / ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים

והוא ראש לחשבונות החגים והזמנים

והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים

ויומו הראשון הוא יום זיכרון / יום כבוד ויתרון

יום יעברו בני איש לפני אל כבני מרון

זה יספוד וזה ירון / וזה ימצא רצון וזה חרון

יום יהיו ממתים מחלד מנויים / כל הכתוב לחיים

ואשר הם למוות ראויים / ימחו מספר חיים

יום יהמה כל חוטא באיד ועצבון / ובתיתו חשבון

על מעשיו יהי באש התופת לריקבון / כי אש יצאה מחשבון

ואשרי איש אשר נפשו נקייה / כי תהיה כגפן פוריה

ושולחנה מלא דשן וכוסה רויה

וזה תערב השתיים / לכל נפש הומיה

בעת הימים יקצרו / והשעות יחסרו

והיין יקרא ליצורים / ראו כי הימים קצרים / והרגעים חסרים

לכן מהרו לשתות במסיבה / כי היום קצר והמלאכה מרובה.

                                            (יהודה אלחריזי בספר תחכמוני, מהדורת יוסף יהלום ונאויה קצומטה, עמ' 169-170)


אליסנה, מקום משכבו של רבי יצחק אלפסי בעל הרי"ף

דצמבר 28, 2017

בשבוע שעבר הוזמנתי להרצות באחת הערים האחרונות להצטרף לארגון רשת הרובעים היהודים בספרד (red de juderías Sefarad) אשר עסק בבתי הקברות היהודיים בזמנים שקדמו לגירוש יהודי ספרד ב-1492. הכנס אורגן על ידי משרד התרבות של העיר (בספרדית לוסנה) בשיתוף עם האוניברסיטה של גרנדה ומרכזים שונים שתרמו למען הכרת העיר כמרכז מורשת יהדות.

הכול התחיל כאשר לפני מספר שנים, העיר בנתה כביש עוקף חדש, בזמן חציבה בהר בכניסה הדרומית החלו לפתע למצוא מספר רב של עצמות אדם. בתחילה הם חשבו שמדובר בעצמות של קבר המונים מזמן מלחמת האזרחים ב1936-1939 (ישנם מספר רב של אלו באנדלוסיה), אך מהר מאוד התברר להם שמדובר בעצמות עתיקות הרבה יותר. לפי סגנון הקבורה וממצאים רבים נוספים הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שמדובר בבית קברות יהודי משנים שקדמו לגירוש. לוסנה הייתה באותם שנים אחת הערים החשובות ביותר ליהודי ספרד ועם אחוז יהודים גבוה (יש הטוענים שרוב תושבי העיר היו יהודים במשך מאות שנים). כך גילו את בית הקברות היהודי שבגלל סגנון הקבורה של היהודים העצמות התשמרו במשך יותר מ 500 שנים בתוך האדמה. לפי ההשערות בית הקברות השתרע על שטח גדול מאוד שעל חלקו הגדול ישנה שכונה של בתים פרטיים של מעוטי היכולת של העיר.

לאחר הגילוי המדהים של בית הקברות היהודי, אנשי העיר הזמינו את חברת קדישא לערוך קבורה מסודרת לאלמונים שהיוו חלק בלתי נפרד מהעיר האנדלוסית. "היה זה רגע מרגש -אמר לי פרנסיסקו קראסקו, פעיל תרבות חשוב של העיר- סופסוף לאחר כל כך הרבה ניסיונות הצלחנו להנציח את הקהילה העשירה של היהודים שחיו פה. בלעדיהם, לא היינו קיימים היום."

בית הקברות היהודי החל להיות מקום תרבות יהודית נוסף ברחבי הפנינסולה והתושבים נענו למציאות החדשה-ישנה. חלקם ע"י הוספת מטבחים כשרים למהדרין בשטחם (כך היה ביקב מקומי נפלא "אל אלפולי") ואחרים ברכישת ידע רב על יהדות ואפילו טכסים בתחילת כל חג יהודי. השלב הבא היה הכרת המקום כחלק מהרשת של החודרייות במסלול ספרד הידוע (קישור למעלה). לשם כך, מנואל לרה קנטיזני עמל וטרח בנסיעות לכל ראשי קהילה וראשי עירייה כדי לשכנע אותם לאשר את הצטרפות לוסנה לרשימה. לאחר מספר שבועות והרבה שכנועים והבטחות (תמיד אנו למדים שהכול פוליטיקה, בייחוד ענייני דת ותיירות), לוסנה הוכרה באופן רשמי כאתר תיירות חשוב לעולם היהודי. העובדה שרבי חשוב כמו הרב אלפסי קבור שם תרמה לכך רבות.

עם שמות רחובות בעברית ושלטים המסבירים את העבר היהודי העשיר גם כן בעברית, טיול בלוסנה הופך לחוויה בלתי נשכחת. ללא ספק, אחת הערים היותר ידידותיות ליהודים בספרד, דבר שלנוכח המציאות של ימינו הוא לא ברור מאליו. לא ניתן אלא להודות לאנשי העיר הנפלאה הזו אשר קיבלו אותנו בחום ואהבה ולהחזיר להם באותה מטבע ולהיות לרשותם לשתף וללמד על הקשר של היהודים לספרד, מאז ועד היום.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

 


ספרדים נקודה קום, חיפוש שמות משפחה של יהודי הגירוש

יוני 20, 2017

נושא החוק הספרדי שמאפשר ליהודים ממוצא ספרדי לקבל אזרחות ספרדית הדהד ברחבי העולם היהודי ובכלל. אם ניתן לציין עניין אחד שקיבל את מירב תשומת הלב זהו ללא ספק שמות המשפחה. החל מאותה רשימה של מעט יותר מ5,000 שמות משפחה שפרצה לתודעתנו כרשימה שממנה הדרך לדרכון כביכול אמורה הייתה להיות פשוטה, היום אנו מבינים שלא מדובר מיש מאין. שמות משפחה אשר יכולים להיחשב כספרדיים הם רבים מהעובדה הפשוטה ששמות משפחה הם אינם חקוקים בסלע ורבים הם האנשים אשר שמות משפחותיהם התשנו עם הזמן והצורך במדינת היעד או ששונו להם עקב בעיה אדמיניסטרטיבית וגם רבים הם אלו אשר שינו את שמות משפחתם מצרכים אישיים.

ובכן, במהלך השנה האחרונה התעכבתי עם ענייני עבודה ולא יכולתי לחקור יותר את הנושא. אך לאחרונה פגשתי במהלך הסימפוזיון השנתי של האגודה הספרדית ללימודי יהדות ועברית (AEEHJ) זוג שמזה שנים רבות עמל בנחישות ובנחרצות. מדובר ביצחק בנאברהם ובת זוגתו הנפלאה אסתר רוביו. הזוג הקים את מרכז התיעוד והמחקר משה דה לאון (בספרדית: Centro de Documentación y Estudios Moisés de León) החל משנת 1997 (באופן רשמי משנת 1999). יצחק העביר הרצאה מרתקת על מרכז המידע שהם מנהלים עם כל האוצרות החבויים בו. מאגר המידע הוא של שמות משפחה ספרדיים כאשר מצוין המידע על האדם המבוקש עם הפנייה למקור הראשוני בו השם מוזכר. כמו שניתן להבין, מדובר בעשרות אלפי שמות משפחה (70852 ליתר דיוק) בצורות, נטיות וצורות ההתבטאות השונות שלהם. לדוגמה שם המשפחה היהודי מהנפוצים ביותר (כדי לא לומר הנפוץ ביותר) הרי הוא כהן, ובכן לשם משפחה זה ישנן כ-14 צורות שונות (הכהן, כוהן, ……).

מאגר המידע זמין לכולם בכל זמן ומכל מloga sefardíesקום בכתובת ה URL הבאה: www.sefardies.es . האתר בפורמט חדש החל מלפני מספר ימים וכעת הוא אף יותר ידידותי למשתמש מבעבר. האתר בשפה הספרדית בלבד אך גם אלו בעלי ידע מינימלי בשפה זאת לא יתקשו לעשות חיפוש בסיסי עצמאי לפי שם משפחה (ביוגרפיה), תאריך, אוצר מילים, ספרים, מיקום גיאוגרפי, ומתכונים ומיד תופיע לפניכם רשימה של אפשרויות לבחירה. האפשרויות של כל נושא הן רחבות ביותר: במאגר המידע נמצאים כרגע 1140 מילים הקשורות בתרבות הספרדית, 836 מקומות בהם ידוע ויש תיעוד רחב על יהודים יוצאי ספרד, 8336 ספרים בקטלוג המקיף את הנושא, 1224 תאריכים שנמצאו במסמכים מאותה תקופה עד היום, 55369 סיפורי חיים של אנשים עם התיעוד שלהם וכאמור 70852 שמות משפחה שמקורם ביהודי גירוש ספרד.

לשמחתנו, לאחר צאת החוק ביום ה-24 ביוני 2015, אישרה ממשלת ספרד ביום ה-2 בדצמבר של אותה השנה למרכז התיעוד והמחקר משה דה לאון להנפיק תעודות של תיעוד שם המשפחה אשר יהיו מוכרות בחוק לפני נוטריון. אחרון המבקשים שפנה אלינו, כך אמר לי יצחק, הוציא אזרחות תוך שלושה חודשים.

בפוסט הבא אכתוב על נושא התרגום, אז תמשיכו להתעדכן באתר או בפייסבוק.

  חפש את שם המשפחה שלך במאגר המידע של המרכז:

toledano

לראיון ברדיו ספרד עם יצחק בנאברהם, יושב ראש המרכז, בו הוא מדבר על נושא שמות המשפחה הספרדיים, לחץ כאן.


%d בלוגרים אהבו את זה: