על חכמה וקבלה, גאוות יהודי חירונה

במעלה העיר העתיקה, בין הפלאזה הגדולה במורד החומה לקתדרלה המסיבית במעלה ההר, שוכנת לה בשלווה החודרייה (או הקאל, כפי שהמקומיים קוראים לרובע היהודי). יהודי חירונה היו בין ראשוני המתיישבים בעיר כבר במאות הראשונות לאחר ישוע. ככל הנראה, הם הגיעו בהגירה מישראל לאחר גירוש המוני היהודים מביתם לאחר הרס בית שני (כ-70 לספירה).

מאותם ימים לא ברורים נעבור ישירות לבין המאות ה-13 וה-15, בזמנים כאשר הרובע היהודי הגדול ביותר היה בברצלונה עם כ-4000 אנשים, פרפיניאן עם כ-1000 תושבים יהודים, בחירונה היו רק 800 יהודים אך היו ערים עם קהילות קטנות יותר באיזור.

2014-07-21 17.20.32

הסגרגציה של היהודים לא הייתה תמיד הדוקה וגדופת איסורים, אלא המצב היה חוזר על עצמו כל דור או שניים. באופן כללי ניתן אולי לומר שליהודים תמיד היו יחסים מעורבים של אהבה שנאה עם הנוצרים. הרי במקום מסוים ולפי ראיית הנוצרים, היהודים תמיד היו אלו אשר גרמו למותו של משיחם ובימים של משברים, של מתיחות ושל מריבות היו סוגרים של שערי הקהילה. יחד עם זאת, מאז הכיבוש מחדש של הנוצרים היחס אל היהודים התדרדר בהדרגה, במיוחד במאה ה-15. בספרי, העלילה מתרחשת בתקופה זו, במחצית השנייה של המאה ה-15 כאשר היהודים הפכו ממיעוט חברתי בשוליים למטרד של החברה הנאורה והיו לפתע לבעית טהרת הנצרות ושלמותה בפנינסולה האיברית. היתרון הכלכלי של היהודים והחוזים הרבים שהיו להם בקשרי כלכלה, פוליטיקה וחברה לפתע הפכו לרעתם. כך היה שההתקפות על הקאל הפכו כל פעם ליותר שכיחות והידידות שהייתה לעתים בין היהודים לנוצרים, בעיקר אלו אשר עבדו ועמלו יחדיו, נעלמו כלא היו. מהות הדו-קיום, אשר מעולם לא היתה כשיוויון חברתי, פוליטי או כלכלי החלה לחוות רגעים ארוכים יותר של דרמטיות ומתיחות.

לפי מקורות מסוימים, הקבלה החלה את דרכה דוקא בקהילה יהודית בדרום צרפת מתישהו במהלך המאה ה-12 כאשר הטקסט המרכזי שלה היה ה'בהיר', 'ספר היצירה' וה'זוהר'. מיד לאחר מכן, מספר מלומדים יהודים מחירונה יצרו קשר עם החכם מדרם צרפת והביאו עימם חזרה את הדוקטרינה הפילוסופית-תיאולוגית. היום חירונה מוכרת כעיר אשר הפיצה את הקבלה במתכונת המוכרת היום. מיד אחר כך, הצלחתם הייתה עולמית וחירונה החלה לקבל את השם 'אם הערים של ישראל'.

ספר תורה שנמצא בחירונה

ספר תורה שנמצא בחירונה

כיום, מוזיאון היהדות ברובע העתיק של העיר הוא גאוות הקהילה שכן הוא מספר את סיפורם של היהודים בספרד ושל קטלוניה בפרט. זהו מקום יפיפיה, שליו ומלא בנוסטלגיה למה שהיה פעם פרק חשוב בחיי היהודים.

מודעות פרסומת

2 Responses to על חכמה וקבלה, גאוות יהודי חירונה

  1. hgec הגיב:

    כל הכבוד
    יעקב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: