על חיים בחו"ל, לא רק מילקי וקבלות של סופר (אבל גם)

הרבה אנשים בארץ מדברים על ברלין, סופרמארקטים והרבה יוגורט. ומה לגבי ספרד, צרפת, אנגליה…?

living-abroad-1

אך לפני שניכנס לפרטים של יוקר מחיה, או נכון יותר לומר באירופה: כוח קנייה, אשמח להבהיר מספר דברים שלפי התגובות בעיתונות הישראלים ממאנים להבין: כאשר מדובר בהשוואת מחירים, אנו מייד ממירים לשקלים לפי המרת המטבע בארץ זרה, אך למעשה מדובר בעניין מהותי של משכורת, כוח קנייה ותמורה מהמדינה.

אני בספרד מזה ארבע שנים ולפני זה חייתי בצרפת שלוש שנים, בארה"ב שנתיים וכחצי שנה בקנדה, בנוסף למספר חודשים בגרמניה (לצערי פרנקפורט ופחות ברלין) וארצות שונות. באופן קטגורי אני יכול לאשר שהחיים בחו"ל זולים יותר. לוא דוקא בגלל שיוגורט כזה או אחר הוא חצי מחיר מהמיני מרקט המקומי, שכן תמיד נוכל למצוא איזה מרכולית בעיר גדולה בשוויץ, או מיני-מרקט תיירותי בלב פריז עם מחירים מופקעים. החיים בחו"ל זולים יותר בגלל כוח הקנייה. משכורת ממוצעת יכולה לספק הרבה יותר מצרכים, טובים יותר, מגוונים יותר ולרוב בריאים יותר. מבין כל המדינות שהזכרתי צרפת היא, ללא ספק, עם התנאים הטובים ביותר לחיים שלא דורשים משכורת של מנהל בנק בתל אביב (המקושר למנהל חברת החשמל שמקושר לשר התחבורה שמקושר חזרה למנהל בנק…). למעט העובדה שהחיים בארץ יקרים יותר, האפשרויות לחיסכון הן אפסיות.

ללא ספק, כאילו נולדו מהמיתוסים ההרסניים על היהודי תאב הבצע, מספר לא קטן של ישראלים חמדנים מרוויחים על חשבונם של מאות אלפי אנשים. מסתבר שלעתים האידאל היהודי של חיים בשיתופיות ואחווה הדדית כולל בתוכו קבוצה של מקושרים אשר עושים הכול כדי להכניס לכיסם את המיליון הבא ולרצות את העסקנים בעלי המניות. הם כמובן עושים זאת בלב שלם, הרי הם "משרתים מדינה של כפויי טובה" ו"נותנים את כל חייהם למטרה"… או כך, לפי מחקרים רבים על הפסיכולוגיה של השחיתות, הם מצדיקים את מעשיהם וישנים טוב בלילות החמים של קיסריה.

אך בואו לא ניתמם, ההרגשה ש"עושקים אותנו" גורמת לאפקט שרשרת ומשמשת לכל בעל עסק כהצדקה לנסות ולשלם כמה שפחות מיסים, להעלות פה ושם את המחירים ובכלל, לעגל פינות היכן שרק אפשר. הבסיס של עין תחת עין הוא לא מהפיכה של הספר הנמכר ביותר ברחבי תבל, אלא פסיכולוגיה חברתית פשוטה. לכן, אם כבר יהיה פיתרון, הוא צריך לבוא מלמטה למעלה ולא להיפך. קודם החברה משתנה, אח"כ נוצרים חוקים (כגון שיוויון נשים, הומוסקסואליות, מיעוטים וכו').

ביטוח לאומי מקיף, חוקים מקומיים למחירים, לשירות, מחירי תחבורה ציבורית, מרכזי קניות לפי המשכורות של התושבים, חלוקה של מוצרים לפי כוח קנייה ועוד ועוד, הם אמנם רק חלק מזערי במדד איכות חיים (חסרים נושאים כגון נימוס, הלך רוח, שירותי המדינה, שלווה בכבישים וכו') אך בהחלט חלק אשר צריך להיות במשאת ליבו של כל אזרח החולם על חיים טובים יותר..

בחזרה לנושא כוח קניית העגבניה (ושאר מיני טיבין), הנה, כחלק מאותה תנועת הקבלות, צילום של קבלת הקנייה האחרונה שלי במיני המרקט המקומי:

2014-10-07 08.44.22

Singapore-Supermarketבפירוט קל ניתן לראות שב-50 שקלים קניתי לחם, פירות, ירקות, ביצים, חלב סויה ואף שקית צ'יפס טעימה. מה חמישים שקלים בסופר המקומי יקנו? יש לזכור שבמקרה זה המספר 50 יהיה דומה למספר 50 בארץ שכן המשכורת הממוצעת הספרדית היא בערך 1400 אירו (כ-7000 ש"ח) אך בצרפת, בשוויץ, באנגליה המשכורות גבוהות הרבה יותר למרות שהמחירים לא גבוהים בהרבה ולכן איכות החיים עולה בהתאם.

לסיכום, מהתגובות השונות בכתבות האחרונות בידיעות אחרונות והארץ נראה שאנשים חושבים שהסיבה לגל קבלות הסופר הוא כדי ללעוג לאלו אשר עדיין בארץ. לדעתי, זו ממש לא הסיבה, אלא השוואה לשם ביקורת עצמית. כלומר, אם נבין שאפשר אחרת, אולי משהו בבועה יתפוצץ ואולי לבסוף כן יבוא השינוי המיוחל. אין פה לעג ולא איזשהו "תראו כמה טוב לי" ילדותי, אלא דאגה לעתיד מדינה בעולם כה שברירי ובעייתי.

אז כן, אולי הגיעה השעה לעוד מחאה!!

הכתבה בYNET:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4578414,00.html

אתה הפייסבוק "עולים לברלין":

https://www.facebook.com/pages/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F/1515911991987591

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: