הקונפליקט ממבט בספרד: לא ניתן לשתוק לעד! (אך גם לא לדבר בקול)

אני לא ציוני במיוחד, פטריוטי כאשר מגיעה ההזדמנות ובעניין דת… ובכן, ניתן לקרוא את ספרי ולהבין לבד. אך יש דבר שאין לי שום ספק לגביו ושום בעיה או מלכוד עם הזהות שלי… אני ישראלי!

globalהשאלה של מיהו ישראלי היא עניין אשר אמנע מלהיכנס אליו כעת אך בכל זאת ישנה חשיבות לתחושה של מיהו ישראלי המתגורר בחו"ל. על אחת כמה וכמה בזמנים כמו אלו אשר אופפים אותנו בין המלחמה בשטח למלחמה על דעת הקהל העולמי. דעת הקהל בעולמו אכן קיימת והיא אף יותר חשובה ממה שבעל האגו הישאלי הממוצע נוטה לחשוב. היום, יותר מתמיד, הגלובליזציה משפיעה על חיינו בכל ארץ, עיר ועד האדם הקטן במושב שאף שכניו לא זוכרים את שמו. שכן, אותו מושב משקיע במטעים, חלק מאותם גידולים ימכר לשוק הישראלי הזעיר וחלק גדול לייבוא. זוהי משמעות הקדמה, כלומר, תוצר הגלובליזציה. ואף יותר מזה, כיצד קורה ושטות של מנהל בנק השקעות בניו יורק יכלה לגרום למפלתן של מדינות בעלות היסטוריה מבוססת כמעט כמו הציויליזציה (יוון, ספרד, פורטוגל ואיטליה).

וכיום, ישראל שוב מנסה לחסל את מפגע הטרור באותו שטח קטן ומופקר ע"י כול, ללא זהות, ללא שליטה, ללא חינוך נאות וללא ראיה לעתיד. שוב חיסול מפגעים מאיימים ושוב העולם זועק: "ישראל, מדינת טרור!"

במשך שלושה שבועות נמנעתי מלהיכנס לשיחות בנושא עם הסביבה האירופאית בה אני גר. בימים הראשונים עיתונות ההמונים עשתה עבודה טובה בניסיונות נואשים לשמור על סטטוס קוו של אחריות הדדית. סיפורים על צבא מוסרי ועל חמאס של טרור. חשבתי שאולי הפעם יהיה שונה מפעמים קודמות, אולי הם מתחילים להבין. חבל שבמהירה התבדתי. לאיטן שוב החלו לזרום לעמודים הראשיים תמונות של גופות ילדים בזרועות אביהם, תמונות של אימהות ברעלה מייבבות וצועקות לאללה מול טנקים גדולים ומפחידים ואלפי חיילים במדים עם תתי מקלע דרוכים. כך הבנתי ששוב ישראל מפסידה את המערכה. אלפים יוצאים לרחובות בקריאה לחרם על ישראל, שלטי ענק מורמים במרכזי ערים עם דגל פלסטין מתנוסס בגאווה וקריאות גנאי ליהודים, כן, לכל היהודים.

אך הפנמתי והמשכתי, אלו שמכירים אותי נמנעים מלדבר איתי על הנושא, המכר האיראני מהאוניברסיטה לפתע שואל אותי שאלה לא קשורה אך תחושה של אי-נעימות מורגשת באויר. הפמנתי.

כל זאת, עד אשר בשובי לדירתי לפני מספר ימים, כ-20 מטרים מהבניין בו אני מתגורר מזה שנים, ראיתי חלון ראווה גדול המצהיר סולדריות עם הפלסטינאים. הפעם הנגע כבר הגיע קרוב מדי. וכך היה שמזה יומיים שאני מגיב לבלוגים, מדבר עם המרצים ועם כל מי שרק רוצה, מנסה, מסביר ועכשיו גם כותב.

Pro Palestine

ניסיתי למשוך זו כמה שרק יכולתי אך המציאות קיימת, חיה ונושמת. ישנה בעיה אשר לצערי כבר אינה ניתנת לפתירה. העולם פשוט לא אוהב יהודים! הצהרה אימתנית, מפחידה, אך השד חייב לצאת מהבקבוק ויש להביט לו ישירות בעיניים. אני רחוק מלהיות הימני הפראנויד או השמאלני יפה הנפש המפוחד אך בין אחד למשנהו העובדות הן כבר קול רוגש משל עצמן.

הטענות הן רבות, חלקן מבוססות על התנסויות בחיים במדינות שונות ואחרות על מחקרים בנושא. כמובן שזו אמירה כוללנית ונפיצה וממנה נוכל להיכנס לפרטים ברומו של עולם ולדון בהם שעות אך אספר בקצרה על ההתרשמות הספרדית.

francoבגדול, ההיסטוריה המודרנית של ספרד מוכרת לרוב, רודן חביב ושמו פרנקו אשר שלט במונרכיה קתולית עד יומו האחרון (1940-1975). היום כולם נוטים לשנוא אותו אך אין לשכוח שביום מותו רבבות יצאו לרחובות בבכי רב ופחד מעתיד לא ברור (העובדה שהוא שלט עד יומו האחרון בו הוא מת בשיבה טובה מזקנה כבר מעלה כמה שאלות). אחריו, הגיח השלטון הדמוקרטי והחופש. מאז ועד לתחילת המשבר האחרון ב-2008 השלטון היה שמאל סוציאלי בלתי מעורער. בשביל הימנים המסורתיים, השמאל שלט לכל אורך הדרך גם כאשר מפלגת הימין הגיחה בקצרה. וכך, הספרדי הממוצע נע ונד בין השמאלני האידאליסט (מבקשים זכאות לדירה, משכורת טובה, תחבורה ציבורית בחינם ועוד, כתנאי לחיים במדינה… כן, פרט קטן, כל זאת ללא הצורך בעבודה) לבין המסורתי הימני (הולך למיסה, בעל חינוך נאות, לעולם לא נפרד ממשפחתו).

בחזרה לעניינו. אם כך מיהו היהודי? כאן מתחילה הבעיה. להולכי המיסה, היהודי הוא צבוע, רמאי, רוצח ישוע, העברי שלא האמין בהגעת המשיח ונענש, תאב בצע ויותר מכל, בוגד. כמובן שאין מדובר ביהודי של ימינו, השאלה עד כמה דברים אלו ישמעו כאנטישמיות יהיו תלויים בכומר המעביר את המיסה. כך ילדים קטנים גדלים עם החזרה על מיהו יהודי (עד כמה הם מפרידים בין המודע של סיפור התנ"ך לתת מודע זה כבר סיפור אחר). אותם ילדים גדלים ויחד עם הבדיחות על היהודי, קריקטורות האף הארוך, השליטה בהון העולם, קריאות הגנאי ועוד, כך, אותם סיפורי תנ"ך הופכים במהירה למציאות. הבסיס נוצר ומכאן, הילד גדל לדיכוטומיה בין שמאלני אידאליסט או ימני עם גאווה פטריוטית דתית. אצל השמאלני, פלסטינה כבר מופיעה בצעיף אש"ף הגזעי עוד בגיל ההתבגרות. כן, צעיף אש"ף להראות לכולם שהמתבגר נלחם על החופש, קריאות וצעקות של מוות לקפיטליזם, סוף לסגר על עזה וטקסטים בפייסבוק אשר מתקבלים ישירות לאייפון בזמן שהם צועדים עם נייקי חדשות לפוארטה דל סול לשתות בירה.

אצל הימני, הכבוד לכסף ועבודה מופיע עם הלימודים ויחד עם זאת הרגשה של קרבה לישראל, בין אם מכיוון שישוע היה יהודי וישראל הובטחה ליהודים (הפן הדתי דרכו תמיד ישנו סיפור אהבה-שנאה בין היהודים לפני ואחרי מות ישוע) לבין האויב המשותף, הרי הוא הפולש המורי (הערבי). אכן, הימנים לא אוהבים מהגרים וימנים ספרדים בייחוד לא אוהבים מהגרים אשר טוענים שלהם האל האמיתי ושמו אללה.

כך היה שחויאר ברדם, השחקן האהוב, כותב מכתב ארוך לעיתון השני בגודלו בממלכה ובו הוא תוקף את הישראלים על הרג… סליחה, רצח ילדים חפים מפשע ("ילדים שהם ילדינו") וקורא לעולם להתערב ולהעניש את המדינה הציונית (הוא גם תוקף את חמאס קלות אך באמת, אילו הוא רק היה מפגין מעט ידע). ואילו בעיתונות אונליין הכמעט ולא נראת, מופיעות כתבות לעתים אשר גם מזכירות שישראל אולי לא כזאת אכזרית אחרי הכול (בין בדיחה או שתיים על יהודים).

אז מה בנוגע להתחבטויות בנושא? ניסיתי ושוב למדתי שאין טעם. בזמן שאחד מביא לשיח מידע, הוכחות, מספרים והחשוב מכול… עובדות, השני, מביא רגשות. כיצד ניתן לנהל שיח מול רגשות? איך ניתן להסביר מציאות של טילים על אזרחים, של חבורת טרוריסטים אשר אינם מעוניינים בשלום מול תמונה של ילד מת בזרועות אביו? כיצד ניתן להסביר להם שדם הילדים הוא עליהם שכן אילו תמונת ילד לא הייתה נמכרת במחיר כזה מופרז, הם לא היו ששים כל כך לשים אותם כמגן אנושי?

כיצד ניתן לשים מראה לפניהם ולהראות להם את הפנים האמיתיות של שנאת יהודים אשר מבעבעת בשורשים העמוקים ביותר של תרבותם?

הצביעות, מסתבר, צובעת כל מראה בשחור, בין אם מדובר באירופאי אשר זועק "ישראל מדינת טרור" לבין היהודי (דת של שלום) אשר קורא למוות לערבים ולהיכנס ב"אימא שלהם". שוב נראה שהצביעות לעולם תישאר!

the-man-behind-the-mask1נב.

הכותרת בהשראת לייטמוטיב מפורסם (לא לשתיקה) אשר היה בשימוש רחב בשירה פוליטית בספרד של המאה ה-17 כאשר נכתבו סאטירות רבות על דמות ראש הממשלה הרוזן דוכס אוליברס.

דוגמה למשפט בטקסט ספרדי מהמאה ה-17: "No puedo callar verdades"

("לא ניתן להשתיק אמיתות")

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: