האנטי שמיציוני באקדמיה במדריד

לאחרונה השתתפתי בכנס על אהבה, מין ונאיפה בתיאטרון הספרדי. הנושא המיני, כמו גם אהבה ומשחק הדמיון של נאיפה, מרתקים ומעניינים כמעט ללא חשיבות של הנושא מסביב, ולכן… כלל לא אתייחס אל נושא הכנס אלא אמשיך בקו המחשבה של המתרחש בנושא היהדות והיהודים (זהירות לחשוב שמדובר באותו דבר) בספרד בפרט כמו גם בזירה האירופאית. לדוגמה, באחת ההרצאות דיברה מרצה מאוניברסיטת וולנסיה על ארתורו סאנצס וולסקו (Arturo Sánchez Velasco), מחזאי ספרדי עכשווי. וולסקו, אומרת המרצה, מבקר את החברה של ימינו דרך כמה נקודות מבט, כאשר העיקרית היא איבוד המוסר בימינו. כמו הרבה אחרים בזמנים אלו של משבר כלכלי קשה ישנו ביקוש רב בקריאה לחזרה למסורת ולעשייה כמו בימים עברו (אילו רק…). המרצה דיברה על מחזיו עם הרבה תשוקה וריגוש כאילו והוא היה לראשוני הוונגרדיסטים המציגים לפני הציבור הרחב את הנגע הרע של החברה. בניגוד להתרגשותה, לפני מתגלה דווקא פשטות פופוליסטית ובה וולסקו רוכב על הגל במחזותיו של דמויות המייצגות את הצד הברוטלי, הקיצוני, אצל החומרניים אשר כל שבליבם הוא העושר והכוח. כפי שאמרתי, משפטים אלו נישאים בפי כל עובר אורח ברחוב הספרדי (לעתים קרובות בין קניות בזארה ויציאה לבירה עם חברים כאשר נושא השיחה העיקרי הוא, איך אפשר אחרת, כסף). נראה שכולם מאשימים פוליטיקאים, בנקאים, ועשירים, ומפשטים עד כדי שלילה מוחלטת של לקיחת אחריות של החברה עצמה ובה האוכלוסיה הצורכת, ועד המלך ואנשי הדת בעלי הממון אשר, כימים עברו, נשארו חסינים.

המרצה הזכירה שתי הצגות של המחזאי הביקורתי 'טורקיה' (Turquía) ו'סיפורו של C' (Legado de C.). cartel-legado-de-cזה האחרון, מציג בהקצנה את איבוד המוסר המשפחתי וההתרכזות באינטרס האישי והחומריות. שמן של הדמויות העיקריות בהצגה לקוח מהתנ"ך (יעקב, יצחק, רחל…) כדי להוסיף להומור המקשר את אותן הדמויות לאותם אנשי המקרא אשר כרגיל מהווים רפרנסיה אולטימטיבית. האם ההקשר התנכי הוא דווקא להציג את החלק היהודי בעולם הנוצרי אשר מסיבה כזו או אחרת לא הוזכר (למרות שניתן לראותו ברור כשמש דרך סצינות אחרות וסולילוקים בחלקים אחרים בהצגה)? הייתי אומר שכן, אם יש משהו שמוכר יותר מביקורת והומור על הממשלה, זוהי ביקורת והומור על האחר. וולסקו אף מזכיר את נתניהו (כן, בנימין נתניהו) וקדאפי כסוחרי נשק חסרי מורל. גם הציונות (או האנטי-ציונות) מוזכרת במקומות שונים בהצגה, בעיקר בהקשר של קונספירציה לנצל את כספם וטוב ליבם של האירופאים התמימים.

ובכן, הייתי רוצה לומר שזהו מקרה יחידי וייחודי שבו אני מקשיב למרצה אוניברסיטה המשמיע הערות חוזרת ונשנות כאילו והיו לקוחות מהרחוב חסר ההשכלה מלא ברחמים עצמיים כקורבן תמידי לאותם אנשים רעים אשר שמו ליבם למנוע ממנו עבודה ושכר. כך, שוב אותו השיח ובו המשבר הוא הודות ליהודים, לבנקאים ולגרמנים, למלחמות, וכמובן, בגלל הציונים והרודנים השולטים ביד קשה בחסרי ישע. לפי המרצה, ההצגה נחשבת כאלטרנטיבית, חדשה ומרעננת אשר מאתגרת את הקהל עם הקשרים פוליטיים עכשוויים. היא אף הזכירה שאולם התיאטרון היה מלא עד אפס מקום בכל יום שבו הוא הוצג (אני לא יודע אם בגלל המילה אלטרנטיבי או ניצול השמועות וקריאות העם של ה"אמת" אשר נתנו פרסום לאותו מחזאי).

באותו שבוע של הקונגרס במרכז מדריד השתתפתי גם במפגש בלוגרים אקדמיים באוניברסיטה קומפלוטנסה (Complutense). המפגש עצמו היה נחמד מאוד ואף אולי אמביציוני שכן הרעיון היה לאחד סטודנטים בעלי בלוג כדי שיוכלו לשתף, להשתתף ולהיות פתוחים לכל הצעה מעניינת לעשייה קולבורטיבית. שיתוף הרעיונות היה נחמד ואני תמיד שמח לעודד תנועה של חלוקה ומסירת מידע אקדמאי לקהל האינטרנט הא-כרוני והא-תמטי הרחב. אחרי הכול, מזה שנתיים שאני פעיל בקהילת מדעי הרוח הדיגיטליים באירופה בייחוד בנושא הבלוגים האקדמיים המתקשים לשרוד. ובכן, באותו מפגש שמחתי לראות שהבחורה הצעירה אשר הציגה את הפרויקט היא בעלת בלוג העוסק באל-אנדלוז (אנדלוסיה בדרום ספרד) ובייחוד בשאלת הערבי-יהודי. כיאה לצעירה ספרדייה מאנדלוסיה המתגוררת במדריד ולומדת לימודים שמיים בקומפלוטנסה, גרונה היה עטוף בצעיף אש"ף המפורסם (אמנם בגוון סגלגל). בנוסף, בזמן ההדגמה של כמה פונקציות בבלוג שלה, הזדעקה לעיניי תמונת לינק גדולה בסרגל הצידי הקוראת לשחרור פלסטין.

scarf

אז כן, על אף שלא טרחתי לשאול ולברר, אני אכליל (מניסיון אמפירי רב של שיחות רבות בנושא) באומרי שאותה בחורה נקשרה לתרבות הערבית המיתית של דרום ספרד וללא מידע מעבר לשיח היומיומי האנטי ציוני הכתוב בעיתונות הספרדית גיבשה דיעה פוליטית. הסבירות היא שאין בידה ידע רב בנושא (היא הזכירה שהיא לעולם לא יצאה מספרד) וכמובן שאם ישאלו אותה היא תאמר שלעולם היא לא תהיה אנטי יהודית. אך הבעיה (כפי שהצגתי בפוסט על האנטישמיציונות, כאן) שהבלבול של הנושאים הטרחניים היומיומיים בחברה במשבר עם נושאים היסטוריים כה כבדים, יוצרים גיבוי שאולי, רק אולי, הוא לא מועיל יותר מאשר להרגשה של סיפוק עצמי.

.

נב

יחד עם זאת, אני רק מזכיר שבבלוג זה אני מציג נקודות מבט שיכולות להצביע על אי-אהדה של האירופאים בכלל והספרדים בפרט כנגד היהודים, הישראלים והציונים. אך כדי למנוע אי-הבנות, אני חוזר ומדגיש שלעתים רחוקות אותם אנשים וחבריהם רואים בי כאויב או מתנהגים אלי באפטיה ושנאה. רבות הן הבעות הפנים המציגות את התגובה הסקפקטית ושניות ארוכות של שקט של מחשבות אמביוולנטיות אך לעולם לא של שנאה. אלו הנועזים ישאלו אותי על המצב (לא במטרה להקשיב לעדותי אלא לומר לי מה הם חושבים על המצב) ואחרים ינתקו את ההקשר הפוליטי כדי להתייחס ולשפוט את היהודיה או הישראלי (שוב, זהירות לבלבל את שני המונחים) לפי האדם שהיא.

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: