אלברטו רואיז גלרדון בכנס של הקהילה היהודית בניו יורק

שבוע שעבר, ב-19 במרץ 2014 השתתף שר המשפטים הספרדי בכנס במעוז הוועד היהודי אמריקני (באנגלית: The American Jewish Committee‏ AJC) בניו-יורק.

Gallardon

רואיז, אשר התרגש מקבלת הפנים החמה אשר המתינה לו במרכז היהודי. הוא ניצל את ההזדמנות והודה על דוקטור הכבוד שניתן לו באוניברסיטת חיפה. רואיז הזכיר עוד בתחילת נאומו את חיבתו ליהודים ולמדינת ישראל, בראש ובראשונה על ההיסטוריה, המסורת ותרבותו של העם היהודי. הוא פנה לאחת הבירות הגדולות ביותר של יהדות העולם, ובה שני מיליון יהודים תושבי ניו יורק, בין אם חסדים, אשכנזיים לבין ספרדיים. בזמן מלחמת העולם השנייה, מגדולי המוחות הגיעו לחפש מפלט ברחובות התפוח הגדול, כדוגמת הסופר, חתן פרס נובל, יצחק זינגר והפוליטולוגית והוגת הדעות חנה ארנדט אשר השתלבו בחברה האמריקאית.
רואיז גלרדון הזכיר חלק חשוב בהסטוריה העולמית אשר לרוב כלל אינו ידוע. מראשוני המתיישבים בארה"ב לאחר גילוי ה"עולם החדש" היו יהודים ספרדיים, צאצאים ליהודי הגירוש ב-1492. 23 יהודים ספרדיים היו על סיפון הספינה הצרפתית סנט צ'ארלס אשר הגיעה לחופי ניו אמסטרדם ב-17 בספטמבר 1654, רק 34 שנים לאחר עגינת המייפלואר במסצ'וסטס. יהודים ספרדיים, מתברר, היו מראשוני המתיישבים החדשים בצפון אמריקה.
כך היה עד ששוב הגרו יהודים ספרדיים לארה"ב, לפי ההערכות כ-70.000 עד 1925 אשר הגיעו ברובם מטורקיה והבלקן והיו צריכים להשתלב בקהילה האשכנזית (באותה התקופה היוותה את רובה של הקהילה). אחת העדויות מהתקופה היא של חוז'ה סמירנה אשר היגר מטורקיה. כאשר הוא אמר שמוצאו מטורקיה אנשים נותרו עם ספקות שכן לא קראו לו בשם נפוץ טורקי (הוא משתמש בשם מוסטפה) והוא לא דיבר טורקית אלא רק ג'ודיאו איספניול. לבסוף, הוא מסכם, הוא התחיל לומר שהוא ספרדי והכול הפך לפשוט יותר. היום, לאחר ההגירות הגדולות, הקהילה היהודית ספרדית בניו יורק היא השנייה בגודלה בעולם (לאחר הקהילה במדינת ישראל).

השר הנכבד הזכיר בנאומו את העובדה שהמונח "ספרד" הפך עם השנים לסמל של זהות לזרם יהודי כה חשוב. זהו הדרכון העולמי אשר נישא ברוחם של כל אותם יהודים, כך היא חשיבות העולם הספרדי ואסטרטגיה של הישרדות. אין תקדים למסורת ודת של אנשים אשר גולו מארץ מולדתם ושמרו על התרבות והשפה שלהם בביתם למשך זמן כה ארוך ובמקומות כה רחוקים. כפי שמסבירים החוקרים השונים וביניהם פרופ' מריה אנטוניה בל בראבו, ליהודים בספרד לפני הגירוש היו שורשים חזקים מאוד. הם ראו חולפים אוכלוסיות רבות (וונדאלים, רומאים, וויזיגותים, ערבים וכו'). זהו העבר המרשים ולצערנו, לעולם לא נידע כיצד היתה נראית ספרד היום אילו היהודים לא היו מגורשים או מאולצים להמיר את דתם לנצרות.
רואיז גלרדון הזכיר את העובדה שמדינה אשר היא קנאית לדת אחת והיכן שהמושג סובלנות חסר משמעות, תהיה ללא שגשוג וללא דמוקרטיה אמיתית. כפי שתומאס ג'פרסון הביע, "כל בני האדם נבראו שווים" ובין זכויות היסוד שלהם הוא החופש לחיפוש "חיים, חירות ורדיפת האושר".

חידוש הקשר בין ממשלת ספרד ליהודי ספרד ברחבי העולם החל עוד ב-1859 בזמן מלחמת מרוקו כאשר יהודי מרוקו אשר רובם צאצאים ליהודי ספרד המגורשים קיבלו את החיילים הספרדיים בשפתם. לאחר מכן בזמן הפוגרומים הרוסיים בשנת 1881 הציע ספרד לאחר את אותם יהודים ספרדיים. בין 1924 ו-1929 ממשלת ספרד הציעה אזרחות ליהודים ספרדיים (אמנם רק 3000 אכן קיבלו את האזרחות), והיום, עם אישור הפרויקט להתאזרחות היהודים הספרדיים.
השר הזכיר שבמשפחתו יש עבר של אהדה וקרבה מיוחדת לעולם היהודי. בזמן מלחמת העולם השנייה, חוסה דה רוחאס, סבא רבא של הנואם סיכן את חייו בזמן היותו שגריר ספרד בבודפסט והגן על כ-300 בתי יהודים ע"י שלטים שהוא הדביק על ביתם שעליהם נכתב "כאן מתגורר ספרדי". על פעולתו האלטרואיסטית הוא קיבל את פרס חסיד אומות העולם. באותו הזמן, היגרו לספרד כ-35.000 יהודים בזמן המלחמה אשר ניצלו מהחרב הרב שנעשה בקהילותיהם (בעיקר קהילת סלוניקי אשר נחרבה כליל). בנוסף, מיום הקמת ארץ ישראל, ספרד הייתה כאבן דרך ועזרה ליהודים ממרוקו אשר עלו ארצה ותמיד עסקה בפעילות דיפלומטית להגנת הקהילות הספרדיות במצרים ובזמן הדיקטטורות המתמשכות בדרום אמריקה.

והיום, אמר רואיז גלרדון, אנו עומדים לפני פתיחת דלתות חדשה ליהודי ספרד אשר על אף כל אותן השנים הוכיחו את נאמנותם למורשת הספרדית. פרוייקט החוק אושר בממשלה בחודש שעבר ובקרוב יאושר גם בפרלמנט. חוק, אשר יאשר את מתן האזרחות הספרדית לכל יהודי ספרדי אשר יוכיח קשר מיוחד עם ספרד ללא הצורך במגורים בספרד או בויתור על האזרחות המקור, דבר שלאזרחים כמו אלו של ארה"ב יהיה חשוב לשמר.

השר הדגיש את המלחמה באנטישמיות בספרד אשר עד היום חיקקה יותר חוקים נגד הפצתה מהאיחוד האירופאי (כמו האיסור להפצת ספרות אשר מכחישה את השואה). "אנטישמיות היא נורת אזהרה שמזהירה מפני סיכון של ניוון חברתי ופוליטי עמוק" אמר השר והמשיך בהדגשת הנכונות להמשיך לפעול נגדה בכל זמן ועת. הוא סיים את נאומו בהזכרת שמה של חנה ארנדט אשר אמרה שלא נולדנו כדי למות ולכן אין דרכים סגורות ומעשים בלתי הפיכים. ספרד לא חדלה להתחרט על גירוש היהודים לפני חצי מילניה והיום היא מוכנה להיכנס למערכת יחסים חדשה, פוריה ואמיצה יותר ובכך לעשות דבר "כה אמריקאי, כה יהודי וכה חכם, כפי שהמליצה ארנדט, והוא: להתחיל מחדש".

לקריאת הנאום בספרדית לחץ כאן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: