יהודים וביקורת החברה והספרות, סיפור אהבה

לאחרונה שוב זכו שני יהודים בפרס נובל לכימיה, אריה ורשל ומרטין קרפלוס. כל אותם יהודים (או ממוצא או תרבות יהודית( מרגישים גאווה בשבילם ובשביל עצמם (כולל אותי כמובן), הרי מה יכול לעצבן יותר את אותו הרוב השולט של הלא יהודים בעולם אם לא לומר להם שהיהודים מחזיקים בכרבע מפרסי הנובל בעולם (אם נוריד את ההוא של השלום שלא באמת אומר יותר מאשר 'קדימה, חזק ואמץ, אנחנו איתך').

Nobel

אך הפולמיקה שעלתה מכך, של מיהו היהודי, מיהו הישראלי ומיהו בכלל מחשיב עצמו כיהודי (ואם מישהו בכלל שואל אותם מה הם חושבים) גרמה לי לחשוב על פעיל חברתי באחד המרכזים בפמפלונה, אשר טען לפניי שהיהודים היו ועדיין חשבנים ידועים, עם השפעה ניכרת בהגות האנתרופולוגית. אכן, שמעתי זאת רבות, אך ברוב המקרים, אותם אנשים (יהודים, ישראלים או שניהם יחדיו) ששתפו אותי עם הגאווה המתעוררת בתוכם, המשיכו בהיפרבוליות מטרידה שכללה את כל המדעים, רוח, חברה, מדוייקים וכו'. ולכן, דבריהם נשמעו כמו איזו מנטרה אשר מי שמוצאו לא באותו המקדש, יביט רגע קט וימשיך בדרכו ללא מהומה רבתי והתגלות.

ובכן, אותו פעיל ספרדי הוא אדם לא צעיר אך בשנותיו הטובות, נוצרי טוב אך פתוח לכל מני שגננות תאיסטיות, אדם אוטודידקטי וסקרן. אדם אשר יודע לשאול את השאלות הנכונות וגם מודע למתרחש סביבו. אף על פי שאני היהודי הראשון שהוא מכיר (אין בפמפלונה יהודים, לפחות עד כמה שידוע לי), הוא היה מעורה במתרחש בהבנה מפתיעה וחסרת דעות אנטי ישראליות (כל כך נפוצות בספרד).

וכך, הוא ציין, ישנו כמובן, מקדים יהודי לנושא האנטרופולי, הרי מה אם הוא לא נולד דרך הביקורת של אדם על עצמו והחברה בה הוא מתגורר. היהודים, כידוע, חיו בחברות בתוכן הם תמיד הרגישו מנודים, בין אם באשמת החברה המארחת (כמו ספרד, פורטוגל, איטליה, גרמניה והרשימה עוד ארוכה) לבין אם לפי חיי הקהילה הסגורה בה הם חיים (רלוונטי בימינו במדינות השונות). לכן, בתור זהות היברידית של שייכות וזרות ניתן לחשוב שהם לא הרגישו כאחד עם החברה מסביבם. אם נוסיף לתערובת את המקובלות לידע והחינוך האשכנזי הנוקשה כך יצא שאותם יהודים אשר בנוסף לאותה זהות אמביוולנטית היו רבים ומשכילים אשר החלו לבקר את החברה מסביבם תוך שימוש במושגים חדשים.

ואז המשכנו לעובדה המעניינת שרבים היו, בין אותם חשבנים מוכרים, בין אותם יהודים חכמים אשר כלל לא ראו עצמם כיהודים. הם התרחקו מהדת ומהמסורת היהודית ולעתים רבות אף מהקהילה. למעשה, חשבנו יחדיו, זו אחת הסיבות להצלחתם. ע"י הזרות הכפולה הם הגיעו לשאול את עצמם את אותה שאלה חמקמקה של 'מי אני?' ו'מי אלו אשר מסביבי?'. ישנה סבירות גבוהה שישנו קשר הדוק בין יהדותם לשעבר להצלחתם אך זאת לאחר שהועלו הסוגיות הנכונות.

Sigmund Freudניתן לומר שרבים יכולים לשמש כדוגמה נכבדה לתרומה כה גדולה לידע האוניברסלי. החל משפינוזה, מארקס, פרויד ועד התקופה המודרנית: הגרמנים וורטהיימר, הורקהיימר, הוסרל (התנצר), אופנהיימר, ספיר ; בצרפת לוי שטראוס, דרידה (יהודי ספרדי), דורקמיים, לבינס; באוקספורד, אנגליה בתחילת המאה ה-20 עם קבוצה של יהודים מומרים והרשימה עוד ארוכה.

לכן, נותרנו עם נקודה למחשבה, האם אותם מוחות רמי מעלה הם תוצר יהודי, סביבה נוצרית (עד הישראלי האחרון שזכה בנובל כבר חי בשלווה כ-40 שנה בארה"ב)? האם רובם בכלל מרגישים שייכות לאותו עם נבחר (יותר מאשר עבר רחוק עם המאכלים האשכנזים של אמא)? דבר אחד בטוח, אין צירופי מקרים.

מודעות פרסומת

One Response to יהודים וביקורת החברה והספרות, סיפור אהבה

  1. nir הגיב:

    אלברט איינשטיין התייחס לפרשה זו ואני מקווה שהמבין יבין :" לא תשאל מה היהודים תרמו לעולם המדע אלא , שאל , מה המדע תרם לעולם היהדות ".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: