גיברלטר: ספרדית, אנגלית או עצמאית?

בשבועות האחרונים המדיה בספרד רועשת וגועשת על מלחמה טריטוריאלית ישנה. לא, הפעם לא מדובר בסכסוך הישראלו-פלסטיני, הפעם מדובר בגוש סלע ענק המוצב בקצהו הדרומי של חצי האי האיברי, הריהו גיברלטר. ובכן, על מה העימות? כיום השחקנים העיקריים הם הדייגים והפוליטיקאים. הדייגים הספרדיים אשר מעוניינים בשטח רחב יותר ללכוד את המעט דגות שנשארו (המעבר בין המיצרים הוא מיקום נהדר לדגות גדולות של טונה ושאר נפלאות הים) והפוליטיקאים מנסים לרכב על הגל כדי לעורר מחדש את הסכסוך בעל הימים.

1704 Taking of Gibraltar

מעט היסטוריה:

ב-1713 חתמה ספרד על הסכם אוטרכט (Tratado de Utrecht) ובו היא ויתרה לאנגליה, הממלכה המאוחדת, על העיר והמבצר/ארמון כולל הנמל שנמצא למרגלותיו. הויתור היה כחלק מהסכם תמורת עזרת אנגליה במלחמת הירושה על הכתר הספרדי.

לפי ההסכם ספרד אמנם ויתרה על הפניון (שם נוסף לגיברלטר הוא אל פניון El Peñón) אך היא לא ויתרה על המים הטריטוריאלים. זאת בעיקר מכיוון שעניין הניצול הכלכלי והאסטרטגי של מים טריטוריאלים עדיין לא נלקח בחשבון בתקופה ההיא. היום, כפי שציינתי, חלק גדול מהבעיה הוא בדיוק אותם גבולות ימיים חמקמקיים. ההסכם אף לא כלל גבולות יבשתיים ברורים (כזכור התזכור היחידי הוא של העיר והמבצר). היכן, אם בכלל, הם אותם גבולות ומה ניתן לעשות היום, כ-300 שנים אחרי?

אני תמיד אומר שתכניות נועדו כדי לשנות אותן ובכן, כך, מסתבר, גם אמנות והסכמים שכן מאז ועד היום לא ניתן לומר שכולם חיו להם באושר ועושר עד היום הזה. הנושא חזר לשולחן הדיונים בין אם ע"י מלחמה לבין דיונים. ספרד מצידה ניסתה כמה וכמה פעמים עם בריתות לכבוש את אותו הסלע (בעיקר עם צרפת אשר כידוע לעולם לא הסתדרה במיוחד עם ארץ התה והביסקוויט) אך ללא הצלחה יתרה. ומצידם, הגיברלטרים, אשר כמו כל אדם ממוצע אשר רואה ששטחו קטן מכיוון שמשפחתו גדלה, הוא ינסה את מזלו בנגיסות השטחים הריקים לצידו. תרבות זו מוכרת כטכניקת חצי המטר, כל פעם מתקדמים חצי מטר ונעצרים עד אשר כל הסובבים מתרגלים או שפשוט אף אחד לא שם לב, ואז מתקדמים עוד חצי מטר ושוב ממתינים לתגובות, אם כולם עסוקים ממשיכים וכך הלאה. מסבי היקר ז"ל עד האמריקאים העשירים דרך מאחזים בשטחים לא ברורים בקוים כחולים וירוקים שיטה זו משמשת את כולם באותה הצורה.

בגיברלטר עקב גידול המסחר והאוכלוסין הצורך בנמל גדול יותר ובאיזורי מגורים רחבים יותר היה תמיד נושא אקטואלי. וכך מה שהיה מסומן כשטח נייטראלי במפות מהמאות הקודמות עם השנים נוכס ע"י הגיברלטרים לביתם החדש. לדוגמה, בתחילה המאה ה-XIX הייתה כולרה בעיר, מיד הם ביקשו מהספרדים (או לפחות כך טוענים הספרדים) שטחים למאהלים סניטרים זמניים. אותו זמני כמובן שהפך עם השנים לקבוע וזאת למרות ביקורת מהממשל האיברי. כמו-כן נבנו על השטח הנייטראלי מבנים שונים לצרכים ציבוריים (בית קברות והיפודרום לדוגמה). בשנת 1938 נבנה על אותו שטח גם נמל תעופה אשר חוצה כביש מהיר וממשיך לתוך הים. כידוע באותם השנים הייתה מלחמת אזרחים בספרד (1936-1939) ולא היה ממשל שהיה מסוגל לדון בבעיה באותו הזמן (צירוף מקרים או אסטרטגיה גיאופוליטית?).

מעט מאוחר יותר, בשנת 1945 הוקמה מועצת העיר עם אופי חוקתי ובכך היא רשמית חדלה מלהיות קולוניה. כלומר, הסטטוס הפך להיות ממשלה עצמאית תחת ריבונות האנגלית.

בשנת 1973 אנגליה נכנסה לאיחוד האירופאי לכן היה צורך בחוקים מיוחדים בשביל גיברלטר, חוקים אשר אינם כלולים בנורמטיבה הכלכלית של האיחוד (גיברלטר אף לא חלק מאמנת שנגן). בשנת 1992, היה צורך בחקיקה וחתימות באיחוד לחיזוק המנע של הסחר הלא חוקי (נשק, טובין, וכו') בין כל מדינות האיחוד. בגיברלטר לעומת זאת, מאז ועד היום העלימו עין שכן סחר (חוקי ולא כל כך חוקי) בין אפריקה לאירופה משמע סכומים לא בטלים (זאת בנוסף כמובן לתיירות של שמש, קניה זולה, מעבר למרוקו וכו').

gibraltarובכל זאת, מאז ועד היום הנושא של הגבולות לא עלה על סדר היום הספרדי. אז למה עכשיו? כפי שניתן לראות בפוסטים השונים (לדוגמה כאן), ישנה חשיבות גדולה לכלכלה. שתי הסיבות החשובות ביותר לדעתי הן הדגים והגאווה. לגבי הגאווה, אין צורך בהסברים רחבים, בייחוד לקורא העברית הממוצע. והדגים? צריכת הדגים גדלה בחמישים שנה האחרונות במאות אחוזים, לפי המסופר (והכתוב) לפני כ-500 שנים שלל הדייגים היה מאות טונות של טונה ביום בחופים הקרובים, היום, צריכים לשוט יותר ויותר רחוק לתפוס ברשתות את הדגה המתמעטת.

התגובות השונות:

בשנה האחרונה גיברלטר הטמינה במי התיכון הצלולים למחצה 12 בלוקים של בטון אשר אמורים לחסום את מעבר הספינות הספרדיות. כמו-כן ספרד טוענת ומתלוננת על שפכים לא רעילים אך מזיקים אשר נשפכים לים ומזהמים את איכות הסביבה.

התשובה הספרדית, חיזוק הגבולות ומעברם, עם מגבלות חדשות (מס מעבר 50אירו לכניסה ויציאה), פקקים במעברים, הפגנות וחסימות כבישים למיניהם.

וכך נוצר מצב שבאיחוד עם גבולות פתוחים פתאום יש גבול מאוד גבולי.

gibraltrיש אשר עדיין שואלים אם גיברלטר היא קולוניה או לא? ובכן, נראה שלא. ההגדרה הרשמית אומרת שזוהי ריבונות אנגלית. למעשה, לפי ההסכמים של 1713 לספרד יש את האפשרות לקבלה חזרה לפני שאנגליה תוכל למכור את אותו השטח או להוציאה לעצמאות וזו הסיבה העיקרית אשר 25.000 גיברלטרים עדיין מתקשים להחליט על עתידם (מבחינה חוקית, אנגליה לא יכולה לאשר להם עצמאות).

למרות זאת, ב-15 שנה האחרונות גיברלטר עושה צעדים לקראת עצמאות פוליטית. יש לה הסדרי בריאות וחינוך (בריאות עם ספרד לה  היא משלמת על כל טיפול באחד מאזרחיה וחינוף עם אנגליה אליה היא שולחת את צעיריה עם מלגות). היא אף הגיעה לחברות מלאה בפיפ"א לאחרונה, בתנאי כמובן שהם לא יהיו באותו הבית עם הקבוצה הספרדית.

לאלו אשר שואלים למה הגיברלטרים לא רוצים לחזור ולהיות ספרדיים, התשובה היא פשוטה, גם אם נניח בצד את כל נושא הזהות והרגשת השייכות, הממוצע של 5.000 אירו לקפיטה בגיברלטר לעומת 24%-25 אבטלה אומר הכול.

דבר מעניין נוסף הוא העובדה שבהסכמים נאמר שאין לאכלס בשטחה לא יהודי ולא מורי. כלומר, העניין היה כל כך רלוונטי שבהסכם של עמוד אחד בין כל אותם סעיפים על חוקים, שטחים ומלכויות, ששוב הגיחו להם היהודים והמורים. כיום, למרות אותן מילים כתובות שחור על גבי לבן, חיים בה כ-6000 יהודים אשר עם השנים חצו חזרה את המיצרים והתיישבו בנוחות בתחתית ההר.

ומה הלאה? ובכן, כרגיל, ניתן להיסטוריה להכתיב לנו את פסק הדין.

gibraltar-ape

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: