לאדינו, לא רק שפה!‏

הלאדינו, או ג'ודאו אספניול, היא שפה רומאנית עברית אשר נולדה בספרד במדינה בה שלוש תרבויות, יהודית, נוצרית ומוסלמית חיו יחדיו. שלוש זהויות אשר כל אחת הייתה בעלת היסטוריה, תרבות וכמובן שפה משלה. כור ההיתוך התרבותי המדובר התקיים במשך כ-500 עד 700 שנה בחצי האי האיברי בין השנים 711-1492 לספירה. כל אחד עם שפת מקור משלו אך כשכולם חיים יחדיו כמובן שעלה הצורך בשפה משותפת לצורכי מסחר (תמיד הדבר העיקרי) ותלת קיום של חיי יומיום.

למעשה, היהודים הגיעו לפנינסולה האיברית ככל הנראה עם הרומאים (או מעט לפניהם, ארחיב על הנושא בפוסט עתידי) אשר דיברו לטינית, לרוב לטינית וולגרית (לא משימוש המילה כלא נימוסי אלא יותר לפי שפת הרחוב). בשבילם, היה זה מקור חדש למקם עסקים ומסחר עם האוכלוסייה המקומית, וכמובן עם המתיישבים החדשים של ההתנחלות החדשה והמשגשגת. הם הקימו קהילות בערים מרכזיות ויש אומרים אפילו ערים במרכז חצי האי (ככל הנראה טולדו הוקמה ע"י קהילת יהודים). כך הם חיו להם בין הוויזיגוטים לנוצרים, משתדלים לא להתערב ואף להתרחק כמה שרק ניתן מחיכוכי דתות בין הנצרות אשר תפסה את מקום של כבוד לבין שבטים בעלי אמונות קודמות. משימה זו לא הייתה דבר פשוט מכיוון שבכל קונפליקט הם היו מעורבים מהיות חלקם בעלי ממון ואחרים כיועצים ואנשי כבוד בממלכה. כל זאת עד אשר בשנת 711 לספירה פלשו לחצי האי אלפי מורים אשר במהירה כבשו כמעט את כולה. כך הפכה הערבית לשפה שולטת.

כ-400 שנים מאוחר יותר החלה הרקונקיסטה, כלומר, הכיבוש מחדש וכך, לאיטה החלה לחזור מעין שילוב של לטינית עם יוונית וגרמאנית בגיוון מקומי של שפה חיה. השילוב נקרא רומאנסה והוא הבסיס לספרדית אותה אנו מכירים היום. ובין כל המהומות והשינויים עם המנהיגים המתחלפים, החלו היהודים לפתח תרבות וזהות משלהם אשר התקיימה בקהילות השונות ברחבי חצי האי.

החלו תרגומים מהתנ"ך לשפה דומה מאוד לספרדית. נמצאו במהלך השנים מכתבים רבים, הסכמים וחוזים מהתקופה, תקנות, בירורים וחיי תרבות ודת וכך החלו חוקרים רבים מהמאה ה-XIX לחקור את הנושא לעומק.

התנ"ך של פררה, לדוגמה, הוא תרגום ללאדינו שנעשה במאה ה-16 (קישור למגילת אסתר בלאדינו אותיות לטיניות כאן). מאז הוא היה למקור חשוב בתרגומי התנ"ך גם אצל הנוצרים. כמו בכל עבודת תרגום, תמיד ישנה בעיה להעביר את התוכן התרבותי כאשר מעבירים טקסט משפה לשפה. כך למשל שהוולגטה מהמאה הרביעית לספירה הכילה טעויות רבות והיו רבים מהמאה ה-16 ומאוחר יותר אשר השתמשו בשני התנ"כים כדי לקבל טקסט מדויק יותר. מכיוון שלאדינו קרובה מאוד לספרדית, הנוצרים הספרדים יכלו להשתמש בו כמקור נאמן.

ladino script

עם גירוש יהודי ספרד בשנת 1492 כמאה עד מאתיים אלף יהודים (לא ידוע המספר המדויק) עזבו את חצי האי והגיעו למקומות רבים בעולם (בין היתר, צפון אפריקה, יוגוסלביה, הבלקן, טורקיה, בולגריה, יוון, דרום צרפת וארץ ישראל). רבות הארצות תחת השלטון העותומאני אשר קיבלו את אותם יהודים בידיים פתוחות בידיעה מלאה ביתרונות הכרוכים בכך.

כך, החלו להתפתח קהילות חדשות, חלקן משגשגות ואחרות מעט פחות, אך רובן בשמירה על השפה אשר שימשה אותם מילדותם, הרי היא הלאדינו.

הלאדינו נכתבת בשתי צורות עיקריות: באותיות לטיניות או באותיות עבריות. בעבר, הלאדינו נכתבה בכתב רש"י, בייחוד במאות ה-15 וה-16. כתב רש"י הוא למעשה מעין התאמה של אותיות עבריות להגייה ספרדית. וכך, יכלו היהודים לתקשר ביניהם בכתב והיה וכאשר גם סודיות הייתה נחוצה. לדוגמה, בזמן שהמסחר הלא חוקי מאמסטרדם היה רחב היקף במאה ה-16, יכלו אותם סוחרים יהודיים להעביר מסרים גם לקרוביהם בארצות רחוקות (בדרך-כלל הסחר היה לרואן בצפון בצרפת, ומשם לפמפלונה הספרדית בדרך למדריד, או לליסבון וכמובן לעולם החדש, לאמריקה).

ladino

כך נכתבו המילים בספרדית באותיות דומות לעבריות (המילים שאני אכתוב כאן בעברית נכתבות בצורה דיי דומה בלאדינו). לדוגמה, נכתבו מילים כמו סיניור (אדון), בידה (חיים), סאבון (סבון), טראנסקריפסיון (תעתיק), קייף (כייף).

ושילוב של מילה בהגייה ספרדית עם סיומת אשר דומה בגרפיקה כמו עברית (-ים) אך למעשה פונטית היא נשמעת כמו סיומת ספרדית (s, as): קלאסי (שיעור, כיתה) הפך ברבים לקלאסים (שיעורים, כיתות). אך פונטית נשמע עם סיומת ספרדית (-אס), (-אן):  קלאסס.

כמה מילים נוספות בלאדינו:

אהבה – אמור (זכר ונקבה)

לבחור – איסקחיר

מעשייה – קונסיזה

לסיים – איסקאפאר (בספרדית זה אומר לברוח)

ספר – ספר (בכוונה יותר לספר תורה)

לסיום אני רוצה להודות לפרופסור דויד בוניס, מרצה באוניברסיטה העברית ופועל מסור לשימור הלאדינו בארץ ובעולם, על השיעורים המעניינים אשר פתחו את עיניי לשפה מעניינת אשר יותר מסתם כלי לשיח ותקשורת היא מעל הכול זהות של תרבות מרתקת בעלת היסטוריה של מאות שנים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: