טולדו, עיר המלכות, בין יהדות, נצרות ואסלאם

טולדו הייתה ועדיין ידועה כעיר שבה התקיימו שלושת התרבויות, מוסלמית, יהודית ונוצרית בשכנות מעוררת קנאה. שלושה זרמים לתורת האל היחיד אשר חיו במשך מאות שנים (בין המאות ה-9 וה-13) בשלוה. האם באמת תלת-קיום זה היה? עד כמה זו אמת או אשליה?

טולדו, צייר: אל גרקו/היווני

טולדו, צייר: אל גרקו/היווני

ריקרדו איזקיארדו בניטו ופילר ליאון טלו מתארים, כל אחד בספרו, את התפתחות ההתישבות היהודית בטולדו. לפי מחקרם, תחילתה של התיישבות היהודים בעיר הייתה בסביבות המאה הרביעית לספירה. באותו הזמן החלה הקהילה קטנה שהגיעה עם הרומאים מארץ הקודש לקבל עם השנים יותר חשיבות. בייחוד כאשר העיר הפכה להיות המרכז הפוליטי של הוויזיגותים ששלטו בפנינסולה. עם כיבוש המורים מהדרום ב-711, הקהילה כבר הגיעה למימדים חשובים. מעל כמאה שנה אחר כך, בסביבות 820, קיבלו היהודים מהשליטים החדשים חלקת אדמה אותה הם הקיפו בחומה. כך היה עד אשר כבשו הנוצרים מחדש את העיר בשנת 1085. רבים מהיהודים מתו בכיבוש המחודש שכן הם נחשבו לאלו אשר נתנו את מפתחות העיר לבני דודם המוסלמים. לאחר מכן, בזמן שנמשך הכיבוש המחודש של חצי האי בידי הנוצרים, התחזקו האל-מֻוַואחִידוּנים המורים באנדלוסיה בדרום וכך גם קנאותם הדתית. כך מצאו עצמם מספר רב של סוחרים יהודים עושים דרכם לטולדו. אותם יהודים מהגרים תרמו רבות לכלכלת העיר ופריחתה. היהודים היו שותפים למתרחש בעיר, בתחילה זכויותיהם היו רבות ומגוונות אשר כללו השתתפות בהחלטות הקשורות לפוליטיקה הפנימית ושל יחסי החוץ (בייחוד שליטתם הטובה בספרדית וערבית עזרה להם לגשר בין שני היריבים|). אך לא כך חיו להם כל היהודים, היו רבים אשר עיסוקם היה בעיקרו חקלאות, ואחרים היו חייטים, קצבים, בנאים וטוחנים. עם הכנסייה המצב היה טוב למדי, הרי האינטרסים הכלכליים תמיד מטשטשים כל אי הבנה של אמונה כזו או אחרת.

אך הגיעה המאה ה-13 וזו סימנה את תחילת המתיחות בין הנוצרים ליהודים עם איסור הכנסייה לסחר לווה בריבית (אכתוב על זה בפוסט נפרד שכן זוהי התפתחות חשובה בפני עצמה). התלות הכלכלית של הנוצרי ביהודי גדלה כך שבזמנים של פריחה כולם היו מאושרים אך במצבים של משבר, היו האשמות והתקוממיות לרוב (החל מ-1355). שתיים מההתקוממיות המסופרות ברומן היו ב-1391 והשנייה ביום הולדתו של הפרוטגוניסטה ב 5 במאי 1448. למעשה החל מאותם שנים ההדרדרות ביחסים בין אנשי שתי הדתות היתה בלתי נמנעת. כך החלו חוקים רבים לצוץ אשר הגבילו את תנועתם של היהודים, חוקים אשר היו נפוצים בערים אחרות.

עם הזמן המצב השתנה לרעת היהודים ואלו המומרים שויתרו והחליטו שעדיפה המרה וחיקוי האחר מאשר להתעקש ולחיות בסכנה מתמדת. החל מהגעת האינקוויזיציה לטולדו השנת 1485 המהפך היה בלתי נמנע. היו אלו המלכים הקתוליים אשר רצו לקיים מציאות חדשה נקייה מיהודים, נקייה מהפרעות והשפעת היהודים על המומרים.

לכן, אולי שלושת התרבויות אכן התקיימו רגע מסוים בנעימות, הבנה ושלווה אך מצב זה לא באמת התקיים זמן רב. בין חוסר המידע מאותם הזמנים לעובדה שלעתים קרובות יש נטייה לבלבל ולהכליל מצב קהילה במקום אחד על פני כל חצי האי הספרדי, לא נותר לנו אלא לשער מציאות. לכן, אנו מוצאים שמזמן מסוים של שלום ואחווה בין התרבויות אנו נוטים להפוך לאשליה על פני מאות שנים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: